Recommended מערכות סגורות

סגור על זה – קורס מערכות סגורות

השלבים של לימוד צלילה טכנית במערכת פתוחה וסגורה הם זהים, לומדים מערכת צלילה חדשה בשניהם, לומדים איזון ועבודה עם ציוד מחדש בשניהם , וגם מערכי הדקו ועבודת הצוות זהים.

ללמוד צלילה טכנית על מערכת פתוחה זוהי תפיסה לא נכונה של הצלילה הטכנית.

מאת: מארק פדר

כיום הגישה בלימוד צלילה טכנית היא להתחיל מהבסיסי והמוכר עם דבלים על הגב ועוד מיכל קטן בצד, ואז, ככל שרוצים להיות יותר זמן במים או לרדת יותר עמוק מתחילים להוסיף מכלים. כאשר רוצים להיות עוד יותר זמן אז עוברים לסגורה.

כאשר הובלתי את הצוות של IDx והגדרנו את האוורסט של הצלילה הטכנית בארץ – אונייה טבועה בעומק של 85 מטר מול עתלית, היו לנו עשר דקות ליהנות מהגילוי והיינו צריכים להתחיל את העלייה לפני המים.

מספר שנים אחרי, כאשר Phil Short הוביל את הצוות השני לאתר, הם בילו באונייה בין חצי שעה לארבעים וחמש דקות זמן תחתית באותה צלילה. Respect !

אנחנו היינו על גבול היכולת של המערכת הפתוחה, הם היו עם מערכות סגורות.

hollis-ccr-eilat

מערכת סגורה Hollis Prism 2 – פחות מיכלים ממערכת פתוחה, יותר זמן תחתית.

 

מערכת פתוחה ומערכת סגורה, על מה בעצם אנחנו מדברים.

צלילה טכנית במערכת פתוחה מתבצעת עם מספר מיכלים עם תערובות שונות של גזים, אשר נקבעות לפני הצלילה בהתאם לפרופיל המתוכנן – לכל גז יש את העומקים והזמנים בהם נושמים אותו ממיכל הצלילה בעזרת ווסת צלילה שכולנו מכירים. לאחר הנשימה הגז משתחרר לתוך המים ובנשימה הבאה נלקח גז חדש ממיכל הצלילה. פרופיל הצלילה מתוכנן לפני הכניסה למים והצולל יודע בכל דקה באיזה עומק הוא ואיזה גז הוא נושם. שליש או יותר מהגזים נשמרים למקרי חירום ולא משתמשים בהם במהלך הצלילה, וכל חריגה מהזמן או העומק המתוכננים יכולה להביא לכך שאין לצולל מספיק גז כדי לסיים את הצלילה לפי תוכנית הדקומפרסיה. באמצעות שימוש במחשב צלילה ניתן לקצר או להאריך את זמן השהייה במים בהתאם לפרופיל האמיתי שהצולל ביצע, אבל הבעיה תהיה תמיד שישנה כמות מוגבלת ומדודה של גז שהצולל לוקח איתו לצלילה והיא מספיקה לזמן נתון.

elektrodag_0020

התארגנות אופיינית לצלילה טכנית בים תיכון.

צלילה טכנית במערכת סגורה מתנהלת כך שהצולל נושם גז מהמערכת ומשחרר את הגז בחזרה לתוך המערכת ולא לתוך המים. הגז עובר ב-Loop דרך חומר סופח אשר מנקה את הפחמן הדו-חמצני (CO2) ומוסיף חמצן במידת הצורך. הצולל יורד עם מערכת סגורה שמכילה שני סוגי גזים, חמצן ומדלל, כאשר המערכת, או הצולל, דואגים לשמור על לחץ חלקי קבוע של חמצן (PO2*) לאורך הצלילה. (במערכת פתוחה ה-PO2 נקבע על ידי אחוזים של הגזים במיכלים, FO2, ומשתנה בהתאם לעומק הצלילה.)
המשמעות של PO2 קבוע או משתנה בצלילה קשורה לדיפוזיה של החנקן (N) שנספג לרקמות, והפועל היוצא הוא הזמן שהצולל “מבלה” בחניות דקומפרסיה. לפי חוק הנרי, ככל שה-PO2 יותר גבוה, כך יש פחות דיפוזיה של חנקן לתוך הרקמות, וזמן הדקומפרסיה מתקצר. תוכנית הדקומפרסיה של המערכת היא דינמית ומנוהלת על ידי מחשב והמגבלה של השהייה מתחת למים תלויה בשני גורמים:

  1. זמן עבודה של הסופח. כמה זמן הסופח יכול לספוג פחמן דו חמצני CO2– נע בין 3 עד 10 שעות, תלוי בסוג המערכת.
  2. זמן העבודה של מערכת הגיבוי, ה-bailout. מערכת ה-bailout יכולה להיות עוד מערכת סגורה או מיכלי צלילה שהצולל לוקח איתו עם תערובות גזים מתוכננות מראש.

בצלילה עם מערכת סגורה, הצולל יכול להיות מתחת למים מספר שעות, בלי להיות בלחץ על הדקה ועל הליטר של הגז, וכל עוד מערכת הגיבוי יכולה להביא אותו לפני המים בצורה בטוחה. אין צורך לעשות תוכנית צלילה מפורטת עד רמת הדקות והגזים כמו במערכת פתוחה ותוכנית הגיבוי היא הרבה פחות מורכבת מתוכנית צלילה במערכת פתוחה.

אם לדוגמא במערכת פתוחה צולל יכול להיות 30 ד’ ב-45 מ’, אז צולל במערכת סגורה יכול להיות 90 ד’ ב-45 מ’, בתנאי ששני הצוללים מפגינים שליטה טובה במערכת. כמות הגזים הנדרשת לצלילה במערכת סגורה היא פי 20 פחות מהכמות שצריך במערכת פתוחה, והעלויות בהתאם.

 

shearwater-scubapro

שעה וחצי זמן תחתית ב-30 מ’ עם 20 ד’ דקו’ – צלילה רגועה וכיפית

אם אני רוצה להיות צולל טכני, במה כדאי לי לבחור? מערכת פתוחה או סגורה?

981158_10200549480836883_1531124582_o

גם זו דרך לצלול

מאז שאני צולל ומדריך טכני, אי שם משנות ה-90 של המאה ה-20, אני שומע ורואה מערכות סגורות, אבל תמיד יש איזה שהוא באז שאומר שהמערכות מסוכנות וחשמל ומים לא הולכים ביחד ועוד כל מיני אגדות אורבניות. זאת גם הסיבה שלא עשיתי עד היום קורס מערכות סגורות, אלא המשכתי לצלול ולהעמיק עם המערכות הפתוחות ולהעמיס עוד ועוד מיכלים וציוד על המאזן, וכשהיה כבד ולא היה אפשר להתקדם במים לקחנו סקוטרים, בתקווה שזה יעזור.

אז זהו שזה לא עוזר! וכל הג’יגלינג עם מיכלי צלילה הוא דבר מיותר לחלוטין עבור הצולל הטכני. בעיקר אם ניתן לעשות את כל זה ויותר עם מערכת אחת .

צוללים אשר רוצים לבלות יותר זמן בעומקים שפויים ולא שפויים ולא להילחץ מזה שבכל נשימה שלהם הם זורקים את האוויר שמחזיק אותם בחיים לים, עדיף שייכנסו לתחום הצלילה הטכנית עם מערכת סגורה. מעל עשר שנים אני מדריך טכני ואחוז גדול מהצוללים הטכניים שצוללים היום עברו דרך הסדנה שלי. כאשר צולל נכנס לתחום הצלילה הטכנית הוא לומד לעבוד עם ציוד צלילה חדש, לומד מערכת צלילה חדשה, לומד להתאזן מחדש, תירגולות חדשות, צורת תקשורת חדשה מעל ומתחת למים ועוד. הצולל עושה קורסים, קונה ציוד ועוד ציוד ועוד מיכלים ועוד ציוד, לומד ומשקיע ומגיע לרמת צלילה גבוהה אחרי מספר שנים. ואז… יש לו עשר דקות זמן תחתית אחרי הכנות של שבוע.

היתרונות הבולטים של מערכת סגורה הם זמן שהייה ארוך יותר מתחת למים עם זמני דקומפרסיה קצרים יותר באופן יחסי לדקת דקו’ עבור דקת זמן תחתיח.

 

השלבים של לימוד צלילה טכנית במערכת פתוחה וסגורה הם זהים, לומדים מערכת צלילה חדשה בשניהם, לומדים איזון ועבודה עם ציוד מחדש בשניהם, וגם מערכי הדקו’ ועבודת הצוות זהים. כאשר צולל לומד תחום חדש אין באמת הבדל אם לומדים אותו על מערכת סגורה או פתוחה, את הזמן ואת הכסף צריך להשקיע בכל מקרה בשתי המערכות. אם עומדות בפני הצולל שתי אופציות בעלות של זמן וכסף זהות, לא עדיף להשקיע במערכת צלילה שיכולות השהייה שלה מתחת למים הן פי ארבע ויותר? אם צולל מתחיל ללמוד על מערכת פתוחה הוא עובר מספר קורסים ואחרכך אם הוא רוצה לעבור לסגורה עובר אותו מספר של קורסים עד פעם. נכון וכלכלי יותר לעבור פעם אחת את הקורסים ולהתמקצע על מערכת אחת אשר ניתן יהיה להנות ממנה הרבה יותר זמן, ולא להחליף קונספט אחרי כמה שנים.

עלויות והשוואה מפורטת של מערכת סגורה מול פתוחה.

צפו להפתעה בכתבה הבאה.

לסיכום – צלילה טכנית זה ספורט אקסטרים.

כמובן שלכל מערכת יש יתרונות וחסרונות ותורת האבולוציה של דארווין עובדת שעות נוספות מתחת למים. אם במערכת פתוחה יש תקלה אז בדרך כלל הצולל ידע עליה מיד ויתמודד איתה. מערכת סגורה יכולה להמשיך לעבוד עם התקלה, ועד שהצולל יעלה עליה יכול להיות מאוחר מידי. אם צולל במערכת פתוחה נושם חמצן O2 מהמיכל הלא נכון בלחץ חלקי של 3 אטמ’, PO2 = 3, או צולל במערכת סגורה מתעלם מהוראות היצרן שלה ויורד למים עם סנסור חמצן אחד במקום שלושה כמו שהיצרן מגדיר, אז כנראה שבאיזה שהוא שלב הם לא ישרדו את הצלילה. צלילה טכנית היא ספורט אקסטרים ויש להתייחס אליו ככזה. שתי מערכות הצלילה דורשות מקצוענות ומקצועיות תשומת לב לפרטים ולתפעול המערכת. חייבים תמיד לזכור שאנחנו מסתובבים בעולם מופלא עם כללים שונים מהעולם שאנחנו מכירים ביומיום.

בסופו של דבר, אנחנו מקדישים זמן וכסף רב כדי ליהנות מהעולם התת-ימי המופלא. אז אם אני קם בארבע בבוקר, נוסע שעה וחצי, מסבל חמישים קילו ציוד, מפליג עוד שעה וחצי כדי לראות אונייה טבועה, אז אם אני יכול לבלות עליה שעה במקום עשר דקות, לא עדיף? לי זה עשה שכל.

10869504_10152766416257800_282409093213686329_o

מארק פדר ואריאל אוסלנדר, קורס מערכות סגורות שלב 2, פברואר 2015

 

FO2 = אחוז Fraction של החמצן.

PPO2 = הלחץ החלקי של החמצן. מתיחסים אליו כאן כ PO2.

IMG-20150314-WA0007

יום צלילה מושלם בשבילי היא צלילה אחת טובה ביום. מארק ואריאל בדרך לצלילה , מועדון צלילה דיפ אילת

אודות המחבר

מארק פדר

מדריך צלילה טכני בכיר, מסמיך מדריכים עד דרגת טרימיקס. צולל מערכות סגורות. אוניות טבועות ומערות , מקים של Tek-Dive, שותף בכתיבת מערכי הצלילה הטכנית של ההתאחדות הישראלית לצלילה וחבר הנהלה לשעבר. עוסק בקידום וחינוך הצלילה הטכנית מתחילת שנות ה 2000.

Leave a Comment