אתרי צלילה בצפון צלילה טכנית

האוורסט של הצלילה הטכנית בארץ

אני עובר על מדי הלחץ של המכלים, גז תחתית תקין, טרוול תקין, דקו תקין, מחשב ומד עומק תקינים ורק הספרות של העומק רצות קדימה, 40, 50, 60

שתפו לחברים בפייסבוקShare on Facebook0
על כיבוש האוורסט הצלילה הטכנית בים תיכון
ירידה לסוחרת ב 80 מטר מול עתלית
כתב: מרק פדר
התגלה על ידי IDx

הכתבה התפרסמה גם במגזין ים 

כתבה של שלומי פלניצקי על הצלילה  (הבן זוג שלי באותה לצילה )

צלילה ותחקיר מדצמבר 2011 של פיל שורט, מעיין הוניג, ישראל ירושלמי ופלביו ורגה ל IDx11  נפתח בקובץ PDF.

בגר של הטייפון מחפשים את האניה בדריכות דרור , שלומי, יגאל,אודי מארק

הגשר של הטייפון מחפשים את האניה בדריכות
דרור , שלומי, יגאל,אודי מארק

חיפה , 2 ליוני 2006

לצלילה יצאנו אחרי מספר ביטולים לא קטן, כאשר המטרה היתה ספינת קורבטה הממוקמת מול טירה שבצפון, בעומק של 75-80 מטר. הים היה רגוע יחסית, עם ראות טובה, ורק עננים כבדים שלא היו מתוכננים להיות שם לפי התחזית, צבעו את הים בצבע פלטינה.

כבר הרבה שנים מסתובב הסיפור של הקורבטה הטבועה והרבה זמן אנחנו רוצים לצלול לשם. לאחר הצלבות נתונים עם מספר גופים ובדיקות נקודות הציון המדוייקות, עד כמה שניתן, החלטנו לרדת לנקודה. ההתארגנות לצלילה לקחה שבוע. תוכניות הצלילה כללו מילוי גזים במהלך השבוע ב- DiveX – משימה לא קלה – אבל עד יום חמישי בצהרים המכלים היו מוכנים. ביצענו פגישה של החבורה לסיכום נהלים,  צורת עבודה וסגירות אחרונות, כאשר אודי , לקח על עצמו את תפקיד ה-Surface Manager שתפקידו לנהל את הצלילות לוחות הזמנים והסירה, וצחי  ודן  לקחו על עצמם את תפקידי צולל הבטיחות וצולל התמיכה ודן אף הגדיל לעשות ו’תרם’ את שולה, המצלמה התת-ימית שלו לצורך המבצע.

יום שישי, שבע בבוקר. חברי IDx מתחילים להעמיס את הציוד הרב על סיפון ה’טייפון’ שעוגנת בקישון ואחרי חצי שעה יוצאים בכיוון דרום מערבה לכיוון הנקודה המיועדת. לאחר שעה הפלגה וקצת קפה ועוגות, מגיעים  ליעד. עומק הקרקעיות 75. לא מבזבזים זמן ומתחילים לסרוק את האזור כדי לאתר את כלי השייט הטבוע.

לאחר חצי שעה של חיפושים, האקוסאונדר לא מראה שום סימן של כלי שייט למעט חריגות קטנות על הקרקע. בנקודה המיועדת ישנה איזו שהיא בליטה, אבל מניסיון העבר זה יכול להיות סלע, או סתם כלום. יורדים או לא יורדים? ההתלבטות קשה. שווה לזרוק לים את הכמויות של ההליום שיש במכלים כדי לראות איזה מכונת כביסה זרוקה ב- 80 מטר? או שצריך למצוא נקודה אחרת? אני פותח את תוכנת הניווט ובודק את הנקודות באזור. יש כמה נקודות יותר רדודות באזור ה- 50  ו- 60 מטר, במרחק לא רב משם ויש לנו תערובת גזים שמתאימה לעומקים של עד 85 מטר וזה יכול להתאים, אבל חבל לבזבז את הגז על נקודות רדודות, אם יש לנו כבר את היכולת להגיע יותר עמוק.

אני לפני הירידה למים, דימה עוזר ואודי מנהל שטח.  מארק אודי ודימה

אני לפני הירידה למים, דימה עוזר ואודי מנהל שטח. 
מארק אודי ודימה

דרומית יותר בכיוון עתלית יש לי עוד מספר נקודות באזור ה- 80-90 שאנחנו צריכים לבדוק. אני מספר לשלומי מה אני חושב שיש שם ולשנינו נדלק זיק בעיניים שלאנשים שלא היו ראשונים לצלול לכלי שייט טבוע יהיה קשה להבין.

 אני מודד מרחק לנקודה שנקראת אצלנו IDx11 ושואל את יגאל הסקיפר “בכמה זמן אתה עושה 10 ק”מ לכיוון דרום?” הוא עונה לי “תוך שעה אני יכול להיות שם”. אני ושלומי לא צריכים יותר מהחלפת מבטים מהירה כדי שאני אתן ליגאל קורס חדש: “יגאל, קורס 190”. ההתרגשות בספינה גוברת שכן הנקודה החדשה אמורה להיות נקודה באורך של 80 מטר, ספינה לא קטנה בכלל. אני מספר לצוות מה אני יודע על הנקודה ומה יכול להיות שם למטה. חוזרים לשולחן העבודה ותוך כדי ההפלגה מתכננים את הצלילה מחדש.

אחרי שעה וחצי האנך במים. הצוות הראשון, אני שלומי ופליקס מתחילים בירידה. אני עם המצלמה של דן, שלומי אחראי על הזמנים והעומק ופליקס באמצע. הזרם חזק והירידה קצת יותר איטית מהמתוכנן, ב-30 מטר אנחנו עוצרים לפי התכנון, מוודאים שהכול תקין וכולם מרגישים טוב וממשיכים להעמיק. הצבע הכחול של המים מזכיר את סיני, כחול עמוק עם ראות של 30 מטר. מדהים, אני חושב לעצמי, זה ים תיכון פה, אבל נזכר גם שברוב הצלילות העמוקות שעשינו בים תיכון צבע המים והראות היו כמו בסיני. פשוט לא יודע למה מוציאים שם רע לים היפה הזה.

שלומי ופליקס לפני הירידה

שלומי ופליקס לפני הירידה

 אני נמצא מטר מעל שלומי ופליקס ומצלם את הירידה. תוך כדי הירידה אני עובר על מדי הלחץ של המכלים, גז תחתית תקין, טרוול תקין, דקו תקין, מחשב ומד עומק תקינים ורק הספרות של העומק רצות קדימה, 40, 50, 60. לפתע אני רואה להקה גדולה של אנטיאסים שמתחילים להסתובב סביבנו בעניין רב. זה סימן שהאוניה קרובה. צבע המים משתנה כבר מכחול עמוק לאפרורי יותר בגלל העומק והראות יורדת לאזור ה- 15 מטר וגם הטמפרטורה יורדת במספר מעלות. אנחנו ממשיכים לכיוון התחתית עד שאני רואה מתחתי את הרצפה. מד העומק מראה 75 מטר. האנטיאסים נמצאים במרחק מטרים ספורים מאיתנו. את הספינה ראינו באקוסאונדר, כאשר זרקנו את האנך, כך שאין ספק שהספינה נמצאת בתווך של מספר מטרים, אני חושב לעצמי. מבחינת העומק אנחנו בסדר. מצלם עד תמונה של הדגים לפני שאנחנו יוצאים לסרוק אחרי הספינה שראינו באקוסאונדר.
יש אינטיאסים באזור - הספינה קרובה.

במהלך הירידה יש אינטיאסים באזור – הספינה קרובה.

לפתע, אני שומע את שלומי מאחורי צורח בהיסטריה. תוך כדי ההסתובבות אני חושב לעצמי שהוא ראה את הסירה, אחרת איזה סיבה יש לו כבר לצרוח ככה? אבל כאשר אני רואה אותו, הוא מצביע על הקרקע מתחתינו. מה כבר יכול להיות מעניין על הקרקעית שמכוסה אלמוגים, אני חושב לעצמי. ואז זה מגיע, בכיוון ששלומי מצביע אני רואה porthole פתוח (חלון עגול של ספינה). יש חור בריצפה של הים, ואז פתאום אני קולט… אנחנו על הדופן של האניה. אני מוריד את המצלמהֹ, מסתכל מסביב ולאט לאט מתחיל לקלוט את המימדים של הספינה. פתאום גם מסתדרים לי הקפיצות המשונות שהיו לי באקוסאונדר כאשר הגענו לנקודה. קפיצות בין 75, ל- 100 מטר, שלא הצלחנו להבין למה, עכשיו הכול היה ברור. אין לנו הרבה זמן.

שלומי מצביע על הספינה

שלומי מצביע על הספינה

אני נע צפונה ורואה מולי את השדרית של האוניה. אני מבין שהגוף בצד השני, מסתובב ומתחיל לנוע לכיוון השני כאשר כל מה שאני מקווה זה שהספינה לא הפוכה לגמרי. מבט מהיר במחשב ובמד לחץ, הכול תקין… בדרך אני מסמן לשלומי שהכול בסדר,שלומי מסמן לי שאני צריך להעלות את הסימון לצוות השני. מרוב התרגשות שכחתי מזה לגמרי. אני משחרר את כוסות הקלקר ונע בהתרגשות לאזור שנראה כמו הגשר. בדרך אני רואה כמה פתחים שנראים לי כמו דלתות וכאשר אני מתקרב לאחד הפתחים אני רואה שני לוקוסים ענקיים מציצים החוצה וחוסמים את היציאה. מסתכל פנימה ורואה את המשך המסדרון שממשיך לתוך בטן האוניה. בצלילה ראשונה לאוניה לא מוכרת לא נכנסים פנימה – זה חוק ברזל. קודם צריך להכיר את האוניה לראות את הפתחים, לזהות סכנות, לעשות תוכנית חדירה ואז נכנסים. מד העומק מראה 80 מטר, גז תחתית תקין ויש מספיק. מבט מהיר על המחשב מראה שיש עדיין מספיק זמן. להיכנס או לא? אני חושב לעצמי. אף אחד לא היה שם. עם כל ההתרגשות והרצון להיכנס אני ממשיך הלאה. אין פה מקום לחרוג מהתוכניות ולעשות טעויות. אני  מזהה על הדופן את המנופים של סירת הצלה , ללא הסירה עליה, ומצלם את שלומי על הרקע שלה, פליקס מאחור ליד האנך, אני מבין שהאוניה מונחת על הצד. עוד מבט על המחשב: 83 מטר. מצלם עוד מספר תמונות ותוך כדי אני מחפש את הקרקע, אבל היא אי שם מתחתי ב- 100 מטר. מסתכל על שלומי והוא מסמן לי שמתחילים לחזור. מה? כבר? שלומי אחראי על מדידת הזמנים והגזים, אין וויכוחים מתחת למים. אני מתחיל לעלות והספינה מתחילה להתרחק, אבל עוד לא ראיתי כלום ואני אפילו לא יודע אם זו הספינה שאני חושב, אבל נגמר הזמן וממשיכים לעלות. הספינה ממשיכה להתרחק. אני עם הרגשה של ילד שמקבל מתנה ענקית ולפני שמספיק לגעת בה, כבר צריך לשים אותה בצד. הספינה נעלמת מתחתינו לגמרי, ועכשיו נשארו חניות הדקו הארוכות.

יש חור בריצפה של הים

יש חור בריצפה של הים

מחליפים גזים וממשיכים לעלות לאט. בחניות אנחנו פוגשים את הצוות השני, דרור ודימה בדרכו למטה, עושים להם תנועות ידיים של “זה ענק” והם מצידם בטח חושבים שאנחנו בהרעלת חמצן עם כל התנועות הלא נשלטות מתחת למים, אבל הם מבינים שזה משהו גדול. אומרים שלום יפה וממשיכים בהעמקה. צוללי הבטיחות והתמיכה יורדים, מביאים גזים לוקחים גזים לא נחוצים ואת המצלמה ואנחנו ממשיכים את החניות לפי התוכנית.

העלייה על הטייפון מלווה בצהלות של שמחה והתרגשות מצד כולם. הצלילה עברה ללא תקלות ולפי התכנון ומה שמצאנו הוא בהחלט ממצא מרשים ביותר. במלחמת העולם השנייה התנהל באזור זה קרב ימי ובו טבעו כמה אניות. הייתכן שזו באמת אחת מהן? העבודה על האוניה רק התחילה. נותר לאמת את השם שלה ולתעד חלקים נרחבים ממנה. המשימה של IDx לא פשוטה בכלל, גם בגלל העומק הרב ותנאי הים הקשים וגם בגלל העלויות הגבוהות, אבל יש לנו את הצוות הכי טוב בארץ וזו הייתה רק הצלילה הראשונה באתר.

הגשר של הספינה

הגשר של הספינה

צלילות exploration טכניות הם הרבה יותר מורכבות מטבען מאשר צלילות טכניות רגילות למקומות ידועים. אם בצלילות רגילות הצולל יודע מה מחכה לו, גם אם הוא לא היה באתר, תמיד יהיה מישהו שיכול לספר לו על האתר, על הסכנות ועל מה כדאי להסתכל ואיפה כדאי לצלול. בצלילות ה- exploration אין את הידע הזה לצולל. הוא יורד לנקודה על סמך סיפורי דייגים, סיפורים שעברו מפה לאוזן שמישהו שמע ממישהו בבאר מאוחר בלילה על כוסית ערק. כאשר צוללים אל הלא נודע, הצולל חייב שתהיה לו יכולת ושליטה הרבה יותר טובה בצלילה ובמצבים משתנים, שכן הוא צריך את כל הידע והנסיון שהוא צובר במהלך השנים כדי לחזור בשלום מהצלילה. הצולל צריך לדעת להתמודד עם תנאי אתר קשים, זרמים, עומקים ומקומות לא צפויים ויכולת אלתור במקום. אבל, הכי חשוב שיהיה לצולל את ה- drive שיניע אותו קדימה וידחוף אותו לגבולות ולסקרנות של הלא נודע.

שלומי ופקס המעקה של ואחד ה דיבטים(davit) של ספינות ההצלה

שלומי ופקס המעקה של ואחד ה דיבטים(davit) של ספינות ההצלה

עם כל הכיף והסיפוק הרב של גילוי מקומות חדשים, יש גם הרבה אכזבות והרבה כישלונות שצריך להתמודד אתם. לא אחת נזרקים אלפי שקלים על צלילה מבלי לחזור עם תוצאות, או עם תוצאות מאכזבות. אבל, הפרס שאתה הראשון שצולל לאתר ואתה הוא זה שמגלה אותו והראשון שמביא תמונות משם – שווה את הכל.
.
צוות IDx מימין לשמאל רמי ויגאל הסקיפרים שה הטייפון פליקס, מרק, שלומי – צוות ראשון. דרור ודימה צוות שני. צחי צולל בטיחות , אודי מנהל שטח. צילם דן אשכנזי.

צוות IDx
מימין לשמאל רמי ויגאל הסקיפרים שה הטייפון פליקס, מרק, שלומי – צוות ראשון. דרור ודימה צוות שני. צחי צולל בטיחות , אודי מנהל שטח.
צילומים: מתחת למים מארק פדר מעל המים :דן אשכנזי.

 

צוותי המחקר שצללו לספינה הטבועה IDx11.

IDx11_memas

ss-zealand-ss-memas

idx_smallיוני 2006
OC מערכות פתוחות :
צוות ראשון
מרק פדר
שלומי פלניצקי
פליקס לוטן
צוות שני
דרור ירון
דימה בריסקין
80 מטר מול עתלית כתבה של שלומי פלניצקי  על הצלילה
דצמבר 2011
Israel Wreck Team- IWT 
כתבה על הצלילה וממצאים היסטוריים :
לצלול לאתר הטוב ביותר בישראל כתבה של פלביו ורגה ומעיין הוניג
CCR מערכות סגורות
IWT

פלויו וורגה, מעיין הוניג, פיל שורט , ישראל ירושלמי

תגובות

תגובה

אודות המחבר

מארק פדר

מדריך צלילה טכני בכיר, מסמיך מדריכים עד דרגת טרימיקס. צולל מערכות סגורות. אוניות טבועות ומערות , מקים של Tek-Dive, שותף בכתיבת מערכי הצלילה הטכנית של ההתאחדות הישראלית לצלילה וחבר הנהלה לשעבר. עוסק בקידום וחינוך הצלילה הטכנית מתחילת שנות ה 2000.

Leave a Comment