בחלק א' של מאמר זה סקרנו את שני הנושאים הבסיסים בצלילה עם מיכלי דקו' , בחלק זה נסקור את שאר ההיבטים הטכנים לשימוש במיכלי דקו'.י
סוגי מיכלי דקו' .
סוגי ברזים .
סוגי וסתים וקונפיגורציה של וסת למיכל דקו' .
שימוש במיכלי דקו' .
חמצן ומיכלי דקו' .
מיכלים
מיכלי צלילה מסווגים לפי שתי שיטות , נפח וחומר .
כמיכלי דקו' נהוג להשתמש בשני נפחים עיקריים, 6 ליטר ו 12 ליטר . הליטרים מייצגים למעשה את הנפח של המיכל בליטרים של מים שניתן למלא לתוכו ולא את כמות הגז שניתן לדחוס לתוכו. לדוגמא מיכל פלדה 6 ליטר יכיל יותר ליטרים חופשים של אוויר מאשר מיכל אלומיניום 6 ליטר , לכן יותר נכון לתאר את גודל המיכל לפי נפח האוויר שניתן לדחוס לתוכו ( לדוגמא 40 cf למיכל 6לומניום 6 ליטר ) אך לצורך מאמר זה נשתמש בערכי הליטרים הנ"ל .
מיכלי פלדה ומיכלי אלומיניום , הבחירה בכל אחד מהמיכלים נובעת בעיקר מזמינות , מחיר תכונות פיסיקליות של המיכלים וכמובן החשיבות שרואה כל צולל בתכונות הנ"ל לביצוע הצלילה שלו .
מיכלי פלדה
אם נתעלם לרגע משאר התכונות ונתמקד בתכונות הציפה של המיכלים ברור לכולנו שבעוד מיכלי פלדה הינם בעלי ציפה שלילית למיכלי אלומיניום ציפה חיובית בעיקר כאשר הם ריקים .
הרבה צוללים אוהבים לצלול עם מיכלי פלדה בעיקר בגלל שהם שליליים ומפצים על תכונות הציפה של חליפת הצלילה ובכך אף מורידים משקולות מחגורת המשקולות סיבה נוספת להעדפת מיכלי פלדה הינה כמות הגז שניתן לדחוס לתוכן שלרוב גדולה יותר מכמות הגז שניתן לדחוס למיכל אלומיניום .
בחירת מיכלי הפלדה בעלי הציפה השלילית כפיתרון למערכת המשקל/איזון של הצולל יכולה לעבוד כשמדובר על מיכל פלדה של 6 ליטר אך כאשר מדובר על מיכלי 12 ליטר או יותר ממיכל אחד עלולה להיווצר כאן בעיה של משקל יתר של הצולל בעיה שעלולה להפוך במהירות לסכנת חיים עבורו ועבור בן הזוג שלו .
את סוגיית המשקל ניתן לפתור ע"י הוספת משקולת V למערכת ולא ע"י מיכל דקו' שקיימת סבירות גבוהה שבמהלך הצלילה נסיר אותו לשם חדירה דרך מעברים צרים בספינה והסרתו תגרום לשינוי מיידי במערכת המשקל שלנו .
|
|
|
| את בעיית המשקל לא פותרים ע"י מיכלי דקו' אלה ע"י הוספת משקולות לחגורה או לחילופין התקנת v-weight . | גם חובבי מיכלי הפלדה יסכימו שמיכל 6 ליטר זה הגודל המקסימאלי לשימוש במיכלי פלדה כמיכלי דקו' |
מיכלי אלומיניום
למיכלי אלומיניום תכונות ציפה משתנות ביחס לכמות הגז בתוכם , מיכלים מלאים יהיו לרוב שליליים לעומת זאת מיכלים ריקים יהיו בעלי ציפה חיובית , כל צולל מים פתוחים זוכר איך בתחילת דרכו בצלילה עם מיכל אלומיניום היה שוקע בתחילה ונאבק להישאר במים לקראת סיום הצלילה כשהמיכל כמעט ריק .
מיכלי אלומיניום נחשבים אופטימאליים שכן מיכל 12 ליטר מלא הינו שלילי בכ 3 ליברות וכאשר הוא ריק ציפתו חיובית בכ 3 ליברות ( למיכלי 6 ליטר אלומיניום הבדלי הציפה קטנים ב 50% ) .
על ציפתו החיובית של המיכל מפצה משקל הוסת שמחובר אליו כך שמיכל אלומיניום כמעט ולא משפיע על מערכת המשקל במהלך הצלילה .
מכאן שצולל עם מערכת משקל מאוזנת יוכל להישאר מאוזן במים גם כאשר יאבד את מיכלי הדקו' שלו וגם כאשר יידרש לצלול עם מספר מיכלי דקו' .
מיכלי לוקספר נחשבים בעלי ציפה חיובית/ניטרלית יותר ממיכלי קטלינה ולכן עדיפים מבחינה זו. לחץ כאן לטבלת השוואת תכונות של מיכלי לוקספר ( דרושה תוכנת Adobe Acrobat )
|
|
|
| כאשר מסירים מיכלי אלומניום לשם חדירה אל תוך הספינה חייבים ליזכור שהמיכל שוקע במים כאשר חלקו התחתון צף ולכן עלול לנוע ולהסתבך ברשתות /חוטי דייג , להרחיף את הספינה ולהרע את הראות ו/או להפריע לתנועת הצוללים . לכן יש לחבר את מיכלי הדקו' אל חבל הגלגלת ( בין הקשירה הראשונה לקשירה הראשית ) בעזרת שני הקליפסות . | ניתן ליראות כיצד מיכל אלומיניום שמחובר מקדימה צף בחלקו התחתון וניכנס למרווח שבין המותן ליד הצולל וכך לא מפריע לתנועת היד ובכלל . |
מבחינת מערכת המשקל , כאשר צולל טכני מתכנן צלילת דקומפרסיה הוא צריך להיערך לשני מצבי קיצון , בתחילת הצלילה כאשר כל המיכלים שלו מלאים בגז ככל שהו מעמיק ציפתו הופכת שלילית יותר ויותר במיוחד כאשר הוא צולל עם חליפה רטובה . ובסיום הצלילה כאשר מיכלי הדקו' כבר ריקים והוא מבצע חניות בעומקים רדודים של 6 ו 3 מטר וחליפת הצלילה הרטובה מציפה אותו .
ברזים
קיימים שני סוגי ברזים , ברזי YOK וברזי DIN .
כנראה שנושא הברזים הוא הנושא היחיד שמקיים סטאטוס קוו בקהילת הצוללים הטכנים , כולם ממליצים על ברזי DIN .
ברזי YOK למיכלי צלילה שייכים כנראה היסטורית להשפעה של וסתי מיכלי חמצן להחייאה כי כמעט בכל תעשיית גלילי הגזים משתמשים בברזים אשר החיבור אליהם הינו בהברגה .
אם כך , ניתן לחלק את נושא הברז לשני נושאים חדשים ברזי DIN ללחץ עבודה נמוך ( 200 באר) להלן ברזי דין 200 וברזי DIN ללחץ עבודה גבוה ( 300 באר ) להלן ברזי דין 300 .
בשימוש במיכלי אלומיניום אין חשיבות ללחץ העבודה של הברז שכן אין מיכלי אלומיניום שעובדים בלחץ של 300 באר אך גם עם מיכלי דקו' פלדה שיכולים לעבוד בלחץ של 300 באר לא ניתן לנצל את היתרון של יותר גז כיוון שמיכלי דקו' נדחסים בדר"כ בתערובת ניטרוקס והסטנדרטים לדחיסת ניטרוקס אוסרים דחיסת גזים מועשרים בחמצן בלחץ של 300 באר . היתרון של ברזי דין 200 הינו במודולאריות שלהם אשר מאפשרת שימוש בוסתי דין 200 ו דין 300 וגם לוסתים עם חיבור YOK בעזרת הברגת מתאם .
היתרון של ברזי דין 200 הינו החיסרון של ברזי הדין 300 אשר מוגבלים לשימוש אך ורק עם וסתי דין 300 באר. היתרון של וסתי הדין 300 הינו בהברגה הארוכה שלו אשר מאפשרת אחיזה טובה יותר של הוסת בעיקר למקרים של חבטות "אלימות" בוסת שעלולות להיגרם בצלילת סקוטר או בקשירת הדקו' אל הספינה בעת חדירה .
|
|
|
|
| חיסרון נוסף של ברזי דין 300 הינו תחנות הדחיסה אשר לא כולן מצוידות בחיבור 300 באר ולכן יש צורך במתאם מיוחד . | ברז YOK ניקרא גם K VALVE | ברז דין 200 והמתאם (INSERT ) ל YOK . |
נושא נוסף שחשוב להכיר בבחירת ברז למיכל הינו גלגל הברז (hand wheel ) , קיימים ברזים על גלגלי ברז מחומרים שונים כגון מתכות , פלסטיק וגומי .
גלגלי ברז ממתכת כבר נדירים היום אך עדיין ניתן למצוא אותם בברזים שונים כאשר הרעיון בשימוש במתכת הוא שהמתכת עמידה ולא תישבר , הבעיה עם ברזים אלו היא שהם חלקים וכאשר הברז ניתקע צריך להשתמש בכלי עבודה בכדי לפתוח אותם .
גלגלי ברז מפלסטיק חזקים יותר מגומי אך עלולים להישבר כאשר הם נחבטים והכי גרוע , בצלילה במקומות צרים כאשר יש מגע של הברז בדפנות הספינה , הברז עלול להיסגר עד הסוף ואז להישבר ואז אנחנו נשארים עם מיכל מלא בגז שלא ניתן לנשום אותו .
גלגלי ברז מגומי לעומת זאת נוחים יותר לפתיחה וסגירה ובשל גמישותם לא ישברו גם בחבטות חזקות , בנוסף , במידה וגלגל הברז נחבט הגומי יספוג וישכך את הפגיעה . ( נושא זה יסקר בהרחבה בפרק שעושק במיכלי דאבל שם הנושא הרבה יותר מהותי ) .
וסתי דקו'
קיימות שני קונפיגורציות עיקריות לוסתי דקו' ההבדל בניהן הינו מיקום המיכל .
בשימוש במיכלי דקו' שמחובר לגב הדרגה השנייה ומד הלחץ חייבים להיות ארוכים מספיק ולהגיע מאחור ללפנים לאפשר נשימה נוחה וגישה לקריאת מד הלחץ . כיוון שחוץ ממיכל הדקו' מגיעים וסתים ומדי לחץ מהמיכלים הראשיים יש לסמן על דרגה שנייה וכל מד לחץ על פי אחוז החמצן שקיים במיכל אליו הם מחוברים . במעבר בין ווסת ראשי לווסת דקו' , הצולל מוודא קודם מה אחוז החמצן שרשום על התווית שעל הוסת מחליט האם אחוז החמצן מתאים לעומק בו הוא נמצא ורק אח"כ נושם ממנו , בקרה על כמות הגז במיכל ממנו הוא נושם מתבצעת בצורה דומה דרך מד הלחץ .
כאשר מחברים יותר ממיכלי דקו' אחד על הגב מתרבים הצינורות שמגיעים מאחור ומייצרים בעיה של קונפיגורציה לא חלקה ונקייה אשר עלולה לסכן את הצולל בצלילות וחדירות לספינות טבועות .
בשימוש במיכלי דקו' מקדימה השיטה שונה לחלוטין , כאן יכול הצולל ליראות מאיזה מיכל יוצא הוסת ממנו הוא נושם , לשלוט עצמאית על פתיחתו וסגירתו ומתבטל הצורך בהעברת צינורות לאורך הגוף .
קונפיגורצית ווסת הדקו' הינה אוטונומית למיכל הדקו' והינה "חלקה" ו"ונקייה" ומאפשרת גישה לכל חלקי המיכל והוסת במקרה של הסתבכות הרשתות /חוטי דיג וכבלים אחרים .
|
| דרגה ראשונה – כאמור קיימת עדיפות לשימוש בוסתים עם חיבור דין , בשימוש עם יותר ממיכל דקו' אחד מומלץ שחיבור הוסתים יהיה זהה ויאפשר החלפה בין הוסתים מתחת למים במקרה הצורך . | |
|
| בשנים קודמות נהגו להמליץ על שימוש בווסתים ללא SWIVEL ( צינה מסתובבת ) כיוון שחיבור ה SWIVEL עלול ל"היפרץ" ולדלוף אולם בשנים האחרונות לוסתי הצלילה רמת גימור גבוהה ובשילוב של טיפול תקופתי מיקרים של דליפות אינם שכיחים . שימוש בווסת SWIVEL מאפשר תנועת צינור לחץ נמוך יותר חופשים וללא פיתולים אולם גם וסתים ללא SWIVEL מצוינים כוסתי דקו' מד לחץ – קיימים שני גדלים של מדי לחץ , בגדולים יותר משתמשים למיכלים הראשיים והקטנים יותר משמשים למיכלי הדקו' . קיימים מספר סוגים של מדי לחץ : מדי לחץ מפלסטיק – לא מתאימים לצלילה בסביבה של ספינות טבועות . מדי לחץ ממתכת - מחולקים לשני סוגים , בעלי זכוכית בולטת ובעלי זכוכית משוקעת מתחת למסגרת השני כמובן מוגן ועדיף עדיף . מד לחץ פוני – מד לחץ קטן שמחובר ישירות לדרגה הראשונה , לכאורה מד לחץ זה אידיאלי שכן הוא מבטל נקודות כשל רבות כמו האטמים הצינור והSWIVEL של צינור הלחץ הגבוה. אולם בצלילה השימוש בו בעייתי בעיקר בתנאי ראות קשים ובגלל רמת דיוק נמוכה ולכן מד לחץ זה אינו מומלץ . | |
| דרגה ראשונה עם SWIVEL | ||
|
| ||
| דרגה ראשונה ללא SWIVEL | ||
|
|
| |
| מד לחץ פוני | ניתן ליראות בבירור שמד הלחץ השמאלי חשוף ולכן פגיע יותר בסביבה של ספינות טבועות | |
| צינור לחץ גבוה – בעוד חיבור מיכלי דקו' מאחור מחייב שימוש בצינור לחץ גבוה ארוך שיאפשר העברת נתון הלחץ מאחור ללפנים , לווסת למיכל דקו' מקדימה נהוג להשתמש בצינור קצר שאותו מכופפים ע"י שימוש בחוט קשירה או רצועה אלסטית כך שיופנה אל פני הצולל בזמן הצלילה ויחסוך את הצורך בניתוק וחיבור מד הלחץ בעת קריאתו כפי שמבוצע למיכלים הראשיים . כאמור משתמשים בצינור לחץ גבוה קצר ( 6 אינץ' ) אשר מכופף בעזרת חוט מהגלגלת (CAVE LINE ) רצועת בנגי' , חתיכה מצמיג אופניים או רצועה אלסטית אחרת . |
|
| צינור לחץ נמוך – את הדרגה השנייה מחברים לדרגה הראשונה בעזרת צינור לחץ נמוך באורך של 40 אינץ' , ניתן לחבר אורכים אחרים אך אורך נחשב אופטימאלי ( לא ארוך מידי ולא קצר מידי ) . הרעיון שבשימוש בצינור של 40 אינץ' נותן מענה למקרה חירום של הנשמת בן זוג כאשר עדיף לתת לבן הזוג לנשום מוסת שבטוח עובד ויש בו תערובת שמתאימה לעומק ( במיוחד בצלילות עומק , כאשר במיכלי הגב יש טרימיקס היפוקסי ) . |
|
| את צינור הלחץ הנמוך מצמידים למיכל בעזרת רצועת צמיג של רכב/אופנוע , רצועת בנגי' או רצועות אלסטיות אחרות שמיוצרות ע"י חברות ציוד צלילה . כעיקרון מספיקה רצועה אלסטית אחת אך נהוג להשתמש בשתי רצועות למקרה שאחת תיקרע . את הרצועה העליונה עדיף לשים מעל ידית הנשיאה ובכך לאפשר אליה גישה בעיקר כאשר משתמשים בכפפות עבות והרצועה צמודה למיכל . בכדי להדק את הדרגה השנייה למיכל ניתן להכניס את פיית הנשימה מתחת לצינור , פתיחת הברז ויצירת לחץ בצינור יהדקו את הפיה בין הצינור למיכל . בנוסף , ניתן להוסיף גם קליפסה (BOLTSNEP ) על הצינור ליד הוסת ולאבטח את הדרגה השנייה למיתר או לטבעת הקליפסה העליונה במקרה שהרצועות האלסטיות נקרעות | |
|
| מגנים "בוטים" למד לחץ ומגני צינורות : צוללים ספורטיביים נוהגים להגן על הוסתים שלהם עם מגני צינורות וכיסויי גומי למד הלחץ אך צוללים מנוסים למדו כי מגנים אלו אוספים ומשמרים בתוכם מים , לחות ולכלוך ובעצם מקצרים את אורך החיים של הציוד . במדי לחץ עם מגן גומי לא ניתן לבדוק את ה swivel ומי שיסיר את המגן לאחר מספר חודשי צלילה יגלה שם קורוזיה . |
| צוללים רבים נוהגים "לעצב" את מגן מד הלחץ שלהם מחדש ע"י הסרת החלק שמסתיר את ה swivel . |
שימוש במיכלי דקו'
מאמר זה, ארוך ומפורט ככל שיהיה, לא מחליף הדרכת צלילה רשמית בנוכחות מנחה / מדריך שהוסמך לכך . החומר התיאורטי שמופיע כאן הינו חלקי וחסר ושימוש מעשי כמעט בלתי אפשרי לסקור תיאורטית מבלי להיכנס למים תחת השגחה וללמוד מניסיונם של אחרים .
|
|
|
| צינור מקדימה "מייצר" קונפיגורציה פחות "חלקה" . | צינור מאחורי הצוואר - הגשת הווסת לצולל במצוקה בדומה להגשת וסת עם LONG HOSE . |
| בעת נשימה ממיכל הדקו' ניתן לנשום מהווסת כאשר הצינור עובר מאחורי העורף באותו כיוון יחד עם צינורות וסתי המיכלים הראשיים או מקדימה . | |
קישור לסרטון שמדגים שימוש במיכלי דקו' http://www.frogkick.nl/movies/stage.mpg
חמצן ומיכלי דקו'
ניראה לכם שאני הולך להיכנס לנושא הזה ? J
יש לי שלושה דברים לומר בנושא זה .
1. מי שחושב שאין הבדל בין אוויר דחוס לחמצן/ ניטרוקס דחוס שלא ינקה את המיכלים שלו .
2. מי שחושב שיש בזה משהו אבל רק מ 40% חמצן אז שיעבוד לפי התקנים של IANTD ו TDI.
3. מי שחושב שעם חמצן פשוט לא מתעסקים אז תקן ANDI זה התקן בשבילו .הנה קצת חומר למחשבה .
קישורים למאמרים ואתרים שונים :
שרשור הודעות בנושא DIN או YOK מפורום צלילה טכנית
גרסה 2 מהתאריך 5/6/05