פנס ראשי שלומי פלניצקי
כבר בקורס כוכב אחד אנו לומדים כי מי הים בולעים את אור השמש וכבר בצלילות הראשונות אנו מזהים זאת כאשר ככל שאנו מעמיקים הצבעים העזים של בעלי החיים התת ימיים דועכים ו"הופכים" אפורים כחלחלים . הפיתרון לבעיה זו הוא צלילה עם מקור אור תחליפי – פנס , הפנס בצלילה משמש לשחזר את הצבעים הטבעיים של החי במים , להאיר לנו מקומות חשוכים וכמובן בצלילות לילה פשוט להאיר לנו את דרכינו .
בצלילה בסביבה מקורה כגון מערה או חדירה לשבר ספינה טבועה קרני השמש לא מצליחות לחדור את קירות הספינה ובמדורים ובחדרים אליהם אנו חודרים החושך מוחלט .
בצלילה לסביבה מקורה אנו מחויבים לשלושה מקורות אור , אחד ראשי ושני מקורות אור לגיבוי במקרה שהראשי יפסיק לספק מאור .
עם התפתחות הפנסים בשנים האחרונות והמעבר לשימוש במקורות אור בעלי עוצמה חזקה במיוחד שבולטים גם בצלילות יום הוגדר הפנס גם כאמצעי תקשורת תת ימי .
מאמר זה יעסוק בפנסים לצלילה טכנית בכלל ולצלילות חדירה בפרט , המאמר יסקור סוגי פנסים שונים , ושיטות שימוש שונות בפנסים בצורה המקיפה ביותר וייתן לקורא את הכלי להחליט לבד מהו הפנס המתאים ביותר עבורו ושיטת השימוש הטובה ביותר עבורו בסביבה בה הוא צולל .
|
פנס ראשי
בחלק זה של המאמר נסקור את הנושאים הבאים
· מהו פנס ראשי ? .
· סוגי פנסים ראשיים .
· סוללות ונורות .
· שיטות אחסנה , נשיאה ושימוש של פנסים ראשיים .
פנס ראשי הינו מקור אור אמין אשר יספק תאורה חזקה ולאורך זמן , כאשר מתכננים צלילת חדירה חייבים לחשב את זמן החדירה בו ישהה הצולל בחושך מוחלט ולבחור במקור אור אשר יספק תאורה למשך כל זמן החדירה , במקביל חשוב מאוד שמקור אור זה יהיה חזק דיו להאיר ברמה מספקת את האתר בכדי שנוכל ליהנות מהצלילה ובכדי שצוללים אחרים יוכלו לזהות את מיקומינו .
לעומת פנס ראשי , פנס הגיבוי יהיה קטן יותר , קל ונוח לנשיאה ויספק תאורה לאותו זמן שהפנס הראשי אמור לספק בכדי להאיר לצולל את הדרך אל מחוץ לסביבה המקורה , פנס הגיבוי לא צריך להיות בעל עוצמה גבוהה כמו הפנס הראשי אלה ל"הראות" לצולל את הדרך החוצה , על פנס הגיבוי נרחיב בחלק ב' של מאמר זה .
סוגי פנסים ראשיים .
קיימים שני סוגי פנסים עיקריים , פנסי יד ופנסי קניסטר .
פנסי יד – פנסים אשר מכלול התאורה שלהם ומקור אספקת המתח מורכבים באותו גוף
את פנסי היד אוחזים ביד ומכאן שמם , אך מכאן גם חסרונם הבולט שכן הפנס מנטרל את היד של הצולל מקשה ו/או מונע ממנו את השימוש בשני הידיים לביצוע פעולות שונות כגון קשירת חבלים , פריסת גלגלת טיפול במצבי חירום ועוד .
|
|
|
פנסים ידניים בתצורות ידית , גדלים וחומרים שונים | ||
בנוסף כאשר רוצים לאחסן פנס ידני גדול בכדי לבצע משימה מתחת למים גודלו הרב מאפשר אחסונו על ידי תליה למאזן בלבד , שיטה זו בעייתי שכן הפנס וחוט התליה שלו עלולים להסתבך בסביבה הימית ( אלמוגים , חלקים של שברי אוניות וכו' ) ולייצר בעיה , התנועה עם פנס גדול תלוי בעייתי גם כן , בודאי בעת תנועה עם סקוטר.
שיטה אחת לעבודה עם פנסי יד תוך שמירה על שתי ידיים חופשיות הינה התקנת הפנס/ים על הראש . בשיטה זו משתמשים בקסדה שמשמשת כפלטפורמה לקיבוע הפנס/ים על הראש .
היתרון שלה הוא בכך שכאמור הידיים נשארות חופשיות בעוד הפנס מאיר את הדרך , הפנסים מאירים בדיוק להיכן שהצולל מסתכל , מאידך לשיטה זו מספר חסרונות :
· כאשר צולל עם פנסים על הראש מביט לעבר בן הזוג שלו הוא מסנוור אותו , ומנטרל לו את חוש הראיה למספר שניות .
· קשה מאוד להשתמש בפנס כאמצעי סימון מתחת למים .
|
|
המקור לשימוש תאורה על קסדה –צלילה מסחרית , צלילה בה בצולל בד"כ לבדו מתחת למים לביצוע עבודות תת ימיות ( בתמונה ליאור ברסי מ DIVEX לפני צלילות עבודה ) . | התקנת פנסים על קסדה מאפשרת ידיים חופשיות ( מרק פדר ביציאה מחדר מכונות של ספינה בים התיכון ) . |
הפיתרון לחסרונות של פנסי היד נמצא בפנס הקניסטר .
פנס הקניסטר הינו פנס בו הפרידו את מכלול התאורה ממכלול אספקת המתח -הסוללות .
מבנה פנס הקניסטר :
פנס זה מורכב משני יחידות , קניסטר וראש תאורה אשר מחוברים בניהם ע"י כבל חשמלי .
|
קניסטרים גליליים בגדלים שונים |
קניסטר
מיכל , בד"כ גלילי , אטום למים אשר בו מאוחסנות הסוללות . קיימים קניסטרים בגדלים שונים . תיאורטית ניתן לייצר קניסטרים בכל גודל שדרוש עבור סוג ו/או כמות סוללות נדרשת . היתרון של הקניסטר בכך שניתן לאחסן בו כמות סוללות שיספקו מתח לתאורה לזמן ממושך ובעוצמה רבה .
קיימים בעולם דגמים שונים של קניסטרים רובם גליליים בעיקר בגלל פשטות הייצור של קניסטר גלילי וחלקם מרובעים , קניסטרים שונים מיוצרים מחומרים שונים , לכל חומר יתרונות וחסרונות , בתחילת שנות התשעים נהגו לייצר קניסטרים גליליים מפרספקס , השימוש בפרספקס היה נוח מאוד כיוון שניתן למצוא בשוק גלילי פרספקס בגדלים שונים ופלסטיק זה מאוד נוח להדבקה , בנוסף הפרספקס שרוף ומאפשר לבדוק בקלות דליפות מים , החיסרון שלו היה בחוזקו שכן פרספקס שביר ויחד עם משקל רב של סוללות לא הצליח תמיד לספוג נפילות .
בשנים האחרונות החלו להשתמש בדלרין לייצור הקניסטר , הדלרין חומר מאוד חזק אך גם מאוד יקר ומכיוון שהוא לא ניתן להדבקה או הלחמה ביצור קניסטר מדלרין נאלצים להשתמש בגוש דלרין אותו חורטים לקניסטר , עם המעבר לשימוש בסוללות ניקל מטאל שהן קטנות פי כמה מסוללות SLA החלו לייצר קניסטרים קטנים יותר כך שעלות הדלרין נעשתה סבירה וכיום הוא החומר המוביל לייצור קניסטרים .
|
|
קניסטר "קופסא" מרובע מאלומניום מתוצרת DIVERITE – זהו אחד הדגמים הראשונים של דייברייט שהיום מייצרים רק קניסטרים גליליים מדלרין . | קניסטר מגליל פיברגלס , כיום היצרן היחיד שעדיין מציע ליין של קניסטרים כאלה הינו SARTEK |
מיקום הקניסטר
את הקניסטר ניתן לאחסן על גוף הצולל/ציוד הצלילה בדרכים שונות , ע"י תליה או קיבוע על מיכלי הצלילה , על הבקפלייט , על רצועות המאזן ועוד .
|
|
|
חיבור הקניסטר אל הדאבלים כפי שמוצע ע"י חברת OMS – מתאים בעיקר לקניסטרים בהם מפסק ההפעלה של הפנס מורכב על ראש התאורה . | חיבור הקניסטר לבקפלייט ע"י קליפסות | |
חיבור הקניסטר לתחתית המיכלים . בתמונה קניסטר מרובע , קניסטרים אלו יוצרו בתחילת שנות התשעים ע"י DIVERITE ויצורם הופסק מאז בשל הצפות רבות . יתרון – נוחות . חסרון – מקשה על פירוק הקניסטר בעת הצורך כאשר נדרש לעבור במעברים צרים ומגבילים . |
| |
| חיבור הקניסטר לרצועת המותן - שיטת הוגרטיין/DIR . אל הקניסטר מחברים לולאה מרצועת חגורת משקולות בעזרת שני בנדים ממתכת , משחילים את רצועת המותניים דרך הלולאה ומצמידים את הקניסטר לבלאדר , את הקניסטר מהדקים למקומו שלא יזוז בזמן הצלילה בעזרת אבזם חגורת משקולות . היתרונות בחיבור זה רבים : 1. גישה למפסק הפעלה וכיבוי האור ( במידה ומוקם על הקניסטר ) . 2. אחסון הקניסטר במקום שלא מייצר גרר ולא מהווה נקודת הסתבכות עם חבלים וחוטים . 3. ניתן להסיר את הקניסטר מתחת למים כשצריך ( מעברים צרים ) ע"י פתיחת אבזם חגורת המשקולות אשר מהדק אותו למקומו ובהמשך להחזיר אותו למקומו ללא עזרת בן זוג . 4. את הצינור הארוך ניתן להעביר מתחת לקניסטר וכך למנוע חופשיות של הצינור בצלילה . |
ראש התאורה – מורכב מגליל אטום למים בו מורכבת נורה ורפלקטור ל"פיזור" האור , ראש התאורה בד"כ קומפקטי .
בין הקניסטר לראש התאורה מחבר כבל חשמלי אשר מזין את הנורה במתח מהסוללות .
קיימים ראשי תאורה מסוגים שונים אך קיימים שני סוגים עיקריים של ראשי תאורה :
ראש מבחנה – גוף תאורה גלילי אשר גליל זכוכית בצורת מבחנה עוטף אותו ואוטם אותו לכניסת מים – גוף התאורה מותקן בתוך רפלקטור אשר חשוף למים ובעזרת תנועת ראש המבחנה קדימה ואחורה ניתן לשנות את זווית ההארה של הפנס . עד לשנים האחרונות היה נהוג להשתמש בראש זה לצלילות מערה כיוון שנחשב "עדין" אך בשנים האחרונות משתמשים בו גם לצלילות לספינות טרופות . | ||
|
| |
שני אטמי גומי בין הגוף הגלילי למבחנת הזכוכית מונעים כניסת מים לנורה | הרפלקטור מוגן בתוך גוף גלילי מדלרין או מתכת אשר לתוכו מוכנס ראש המבחנה . בתמונה ראש מתוצרת סלבו . | |
ראש WRECK – דומה לראש תאורה של פנס רגיל אך קטן יותר – נחשב לעמיד יותר מפני מכות וזעזועים מאשר ראש המבחנה ( אך בפועל לא בהכרח נכון ) . קיימים סוגים רבים של ראשי WRECK כאשר ההבדל העיקרי בניהם הינו ראשים בעלי זווית תאורה שניתן לשינוי וראשים עם זווית הארה מקובעת ( בד"כ ממוקדת בכדי לשמש גם כאמצעי סימון ) | ||
|
| |
ראש WRECK של חברת OMS | ראשי WRECK מתוצרת הלסיון , הימני ניתן לכיוון זוית האלומה בעוד לשמאלי זוית אלומה קבועה | |
| את ראש התאורה ניתן לאחוז ביד בדיוק כמו פנס יד אבל אז איבדנו חלק מהיתרון של הקניסטר בו הופרדו הסוללות מראש התאורה . בשל גודלו הקטן של ראש התאורה נהוג להשתמש בידית אחיזה ייחודית אשר מאפשרת נשיאת מקור התאורה ביד ובאותו הזמן להשאיר את היד חופשית . בצורה זו ניתן גם להשתמש בפנס כאמצעי סימון . ישנן ידיות נשיאה שונות , את הידית השימושית ביותר המציא צולל מערות בשם גו'ן גודמן ומאז נוהגים לקרוא לידיות כאלה Goodman handle . ידית זו הנה מעין מסגרת ממתכת אשר כף היד מונחת בתוכה כך שראש התאורה מונח על גב היד והאצבעות חופשיות בתנועה לביצוע משימות שונות כגון שימוש בגלגלת כפי שניתן לראות בתמונה משמאל . | |||
|
|
| ||
לידית Goodman ממתכת ניתן לחבר מיני סכין ואף גליל אצבע אשר מאפשר "אחיזה" זמנית של ראש הפנס ע"י האגודל בכדי לפנות את היד לביצוע משימה | ידית Goodman "קלאסית" ניתנת להתאמה ליד ע"י שני ברגים . בצורה כזו ניתן להתאים את הידית לידים שונות ולצלילה בסביבות שונות עם כפפות עבות מאוד או ללא כפפות כלל . | ידית Goodman מאלומיניום אשר מחוברת לראש הפנס בעזרת שני ברגים | ||
בנוסף ל ידית Goodman קיימות מספר קונפיגורציות שונות של ידיות , הנה מספר דוגמאות לידיות שמציעה חברת DIVRITE לצולל . | ||||
|
|
| ||
DIVERITE מציעה תחליף לידית Goodman ע"י שימוש ברצועת בד, הרצועה כשהיא מהודקת מהדקת את ראש הפנס לגב היד, שיטה זו מגבילה את הצולל בחיבור אביזרים נוספים לידית וכן מחייבת שימוש בשני הידיים לשם הידוק והתרת הרצועה. | קונפיגורציה שונה של ידית Goodman אשר פתוחה מהצד ומאפשר הטיה של ראש הפנס הצידה – מחייבת אחיזה של הפנס שלא יישמט מהיד . | ידית Goodman של DIVRITE | ||
|
| |||
אחד הפתרונות של DIVERITE לראש פנס ללא ידית Goodman קבועה הינה שימוש בקליפסת פלסטיק – השימוש באביזר פלסטיק כזה לא מתאים לצלילה טכנית שכן הוא ישבר מתי שהו ( כנראה בדיוק מתי שצריכים אותו ) | ||||
סוללות ונורות
לצורת הפנס חשיבות רבה כחלק מקונפיגורציות הציוד אותה בוחר הצולל אולם כמו בפתגם הידוע " אל תסתכל בקנקן אלה במה שיש בתוכו " , מטרת הפנס הראשי הנה לספק את התאורה החזקה ביותר שאפשר לאורך זמן ארוך ובאריזה כמה שיותר קטנה , עוצמת האור ומשך זמן פעולת הפנס נקבעים על ידי החלקים הפנימיים של הפנס – סוללות ונורות .
בשנים האחרונות , התפתחות הטכנולוגיה לא פסחה על פנסי הצלילה ובשנים האחרונות ניתן לרכוש פנסים בעלי עוצמת אור חזקה וברורה יותר למשכי זמן ארוכים , בעיקר עם המעבר לשימוש בנורות HID .
עם כניסת טכנולוגית נורות ה HID לשוק הרכב , הבינו צוללים כי קיימות בשוק הרכב נורות אשר מספקות תאורה חזקה ולבנה בהספק נמוך והכי חשוב שעובדות במתח של 12V , אותו מתח בו משתמשים בקניסטרים והחלו להסב את ראשי התאורה שלהם מנורות הלוגן לנורות HID .
נורות HID
טכנולוגית הארה בשיטת HID (High Intensity Discharge ) החליפה את חוט הלהט בנורות בקפסולת גז . האור נוצר מקשת חשמלית שנוצרת מפריקת זרם גבוה בין שני אלקטרודות צמודות אשר מבודדות בניהן בגז בתוך קפסולת זכוכית קוורץ אטומה , בכדי לייצר את הקשת החשמלית משתמשים ב"מתנע חשמלי" ( בלאסט ) אשר מספק כמות מתח וזרם בעוצמה מתאימה . עוצמת התאורה שמספקת נורת HID גדולה יותר מזו של נורת הלוגן רגילה תוך שימוש בהספק נמוך בהרבה , בנוסף האור שמפיצה נורת HID דומה מאוד לאור יום – לבן יותר . | |
| בכל נורות ה HID , האור מיוצר ע"י מעבר של זרם דרך אדי מתכת . אלקטרונים חופשיים מתנגשים באטומים של האדים ומאיצים את האלקטרון רגעית מחוץ למסלולו מסביב לאטום . כאשר האלקטרון שב למסלולו הוא פולט קרינה . אורך הגל של קרינה זו תלוי באזור האנרגיה של האלקטרון שהוזז ובסוג אדי המתכת שבתוך קפסולת הקשת . |
לנורות ה HID מספר יתרונות על נורות הלוגן .
עוצמת תאורה גדולה יותר - קיימים נורות HID של יצרים שונים להם תכונות ועוצמות שונות אך ככלל נורות HID18 Watt מספקות עוצמת תאורה של נורות הלוגן 55W . נורות HID10Watt מייצרות רק כ 500 lumens אך אודות לטמפרטורת אמיתי של כ 6000K עוצמת הבהירות נראית כמו בנורת 55W הלוגן .בנוסף , צריכת ההספק החשמלי של נורות ה HID נמוך בכפי שש עד שמונה מהצריכה של נורת להט .
אור בהיר יותר - טמפרטורת הצבע של נורות ה HID קרובה מאוד לזו של אור יום .
לנורת להט רגילה יש טמפ' צבע של כ 2800K , לנורת הלוגן 3000K , לנורת ניאון 4100K ולאור יום 5000K . נורות HID בספקות בד"כ יותר מ 5000K ולכן גם במקרים שעוצמת התאורה של נורת HID תהיה שווה לזו של נורת הלוגן , נורת ה HID תספק אור בוהק יותר ונעים יותר לעין .
אורך חיים ארוך יותר - מכיוון שנורת HID אינה עובדת עם חוט להט אורך החיים שלה גדול פי 3 עד 5 מאורך החיים של נורת הלוגן . בממוצע , נורת HID אמורה להחזיק מעמד ביותר מאלף הפעלות .
לנורות HID מספר חסרונות , חסרון בולט מאוד הינו המחיר הגבוה שלהן . בנוסף לנורות ה HID לוקח בין 15 ל 20 לייצר קשת חשמלית בעוצמה המרבית כמו כן במידה והנורה מכובה ומודלקת שוב יש להמתין מספר שניות לקירור הקשת בכדי שהיא תופעל שוב בעוצמה הדרושה .
חסרון נוסף של הנורות הינו הצורך השימוש במעגל חשמלי( בלאסט ) שיספק מתח "התנעה" ליצירת הקשת החשמלית ובהמשך לאספקת זרם יציב בכמות הדרושה להפעלת הנורה , לכל נורת HID ( סוג ו/או עוצמה ) בלאסט מתאים ולכן חייבים להתאים את הנורה לבלאסט . מכיוון שהבאלסט מספק עוצמת זרם גבוהה להתנעת הקשת יש צורך בהתקנתו קרוב לנורה ולכן במקרה של פנס צלילה ניראה שלפנסי HID קיימת בליטה באחורי הנורה . בליטה זו הינה הבאלסטר בתוך אריזה אטומה למים , קיימים בלאסטים בגדלים שונים ולכן לנורות HID בעוצמות שונות יש תוספות בגדלים שונים מאחורי הנורה , לאחרונה הצליחו יצרנים מסוימים לייצר בלאסטים קטנים יותר או להשתמש בטכנולוגיות חדשות של בלאסטים שניתן לאחסן בקניטסר ולא בצמוד לנורה . בתמונות למטה פנסים עם בלאסטים משני תצורות של חברות שונות . | |
| |
| |
בפנסי הקניסטר של הלסיון משתמשים בנורות/בלאסט מתוצרת WA בהם הבאלסטים מרובעים . | בפנסי הקניסטר מתוצרת סלבו נעשה שימוש בנורות/בלאסט מסוג B-S , בלאסטים אלו הינם גליליים וניתן לראות את הגליל המוארך בהמשך של ראש הפנס . |
לאחרונה התחיל להשתמש בארי מילר מסלבו בנורות HID בעוצמה של 21-24 וואט של חברת BS . לנורות בעוצמות אלו הפרידה החברה את הבאלסט מה IGNITER בתוכו מורכבת הנורה . התוצאה , ניתן להרחיק את הבאלסט מהנורה ולהתקין אותו בתוך הקניסטר יחד עם הסוללות וע"י כך להקטין את גודל ראש התאורה שעל היד . החיסרון הינו בכך שבמידה והקניסטר מוצף מאבדים את הבאלסט והסוללות ביחד . | |
| |
כפי שניתן להבחין בתמונה , בסלבו ייצרו תא אטום לבאלסט כך שאם הקניסטר יוצף הבאלסט לא יינזק . הכנסת הבאלסט לקניסטר חייבה הארכה של הקניסטר במספר סנטימטרים אבל קיצרה את גודל ראש התאורה בצורה משמעותית . | |
סוללות
כיוון שנורת HID בהספק של 10W מספק עוצמת תאורה של נורת הלוגן 50W הבינו הצוללים כי הסוללות הגדולות שהיו דרושות להם להזנת נורות ההלוגן כבר לא נחוצות וניתן להשתמש בסוללות קטנות יותר לקבלת משך תאורה זהה , מכאן המעבר משימוש בסוללות SLA (sealed lead acid ) לסוללות ניקל מטאל (Nickel-Metal Hydride - NiMH ) היה מהיר .
חשוב לציין שגם כאן ישנם יתרונות וחסרונות לסוגי הסוללות השונים .
בעוד סוללות SLA גדולות , מסורבלות ומשפיעות על מערכת המשקל של הצולל , סוללות NiMH יקרות מאוד ( בעייתי במקרה של הצפת הקניטסר ) המטענים שלהן יקרים ותהליך הטעינה מורכב ולא תמיד יעיל .
|
|
בתמונה מימין פנס 10 W HID עם סוללות SLA לעומת פנס באותה עוצמה של נורה עם סוללות NiMH המעבר לסוללות NiMH אפשר להקטין את הקניסטר בכחצי , בכדי לקבל פרופורציה לצמצום גודל הקניסטר , ובתמונה משמאל ניתן לראות הקניסטר ביחס לפנס גיבוי . | |
סוללות ליתיום איון : חברת Bright Star הייתה הראשונה בשימוש בסוללות ליתיום איון Li-Ion , סוללות אלו חזקות , יעילות ופשוטות יותר לטעינה מסוללות הניקל מטאל . החיסרון שלהן הוא מחירן הגבוהה ורגישות גדולה למגע עם מים . סלבו שמוכרים את הפנסים של B-S החלו להשתמש בסוללות Li-Ion גם בפנסי הקניסטר שלהם תוך שהם משפרים את האטימה של הקניסטר ע"י אטימה כפולה של מכסה הקניסטר . | |
עדכון 7 מהתאריך 7/5/2006 .
ברוכים הבאים לפורום tek-dive.