הצוללת שירה scirè
תרגם וערך מהאתר www.subnetitalia.it שלומי פלניצקי
היסטוריה
השירֵה , צוללת מדגם 600 מסדרת Adua נבנתה יחד עם תשעה צוללת נוספות בין השנים 1937-1938 במספנות OTO שבאיטליה. עם השקתה הצטרפה השירה לשייטת 15 בבסיס חיל הים בלה-ספציה, בתחילת מלחמת העולם השנייה , לאחר סידרת אימוני כשירות לצוללת ולצוותה ביצעה השירה מספר גיחות התקפה על ספינות בריטיות , ב 10 ביולי 1940 תחת פיקודו של סגן פיני הטביעה השירה בעזרת טורפדו את הספינה הצרפתית S/S Cheik כאשר מפקד הצוללת מציל עשרה מלחים צרפתיים שנמלטו מספינתם השוקעת .

1938 – הדגם המקורי של השירה
| מיד לאחר קרב זה משימתה של השירה שונתה ולשם כך היא עוברת שיפוץ במספנות לה-ספציה שיאפשר לה לשאת נשק 'סודי' חדש שנקרא SLC"חזיר" . לשם התקנת החזירים הוסר תותח החרטום של השירה ובמקומו הורכבו שלושה מיכלים אטומים לנשיאת החזירים . |
| החזיר הינו טורפדו איטי וכבד אותו ניווטו צוללים ברכיבה , תחילה בשיוט מעל לפני הים עד למרחק בטוח מהמטרה ואז בצלילה איטית מתחת לפני המים אל המטרה , לרוב ,ספינות אויב העוגנות בנמל, עם הגיעם למטרה היו הצוללים מפרקים את ראש הנפץ מהטורפדו, תולים אותו תחת גוף ספינת האויב , מפעילים אותו ומסתלקים כלעומת שבאו. |

1940 – השירה עוברת סדרת שינויים ראשונה - התקנת שלושת צינורות החזירים
משימה G.B.1 – גי'ברלטר .
ב-24 בספטמבר 1940 יצאה השירה למשימתה ראשונה בגיברלטר כשעל סיפונה אנשי קומנדו איטלקי (Decima MAS Flotilla) שהוכשרו לתפעל את הנשק החדש.
אולם לאחר שחצתה את מייצרי גיברלטר , במרחק 59 מייל בלבד מיעדה בוטלה המשימה והצוללת ניקרא לחזור לבסיסה , הצוללת חזרה לים התיכון וב-3 לאוקטובר עגנה בבסיס חיל הים מדלנה שבסיציליה .
משימה שניה G.B.2 – גי'ברלטר
למרות ביטול משימתה הקודמת קיבלה הצוללת משימה נוספת בגיברלטר . בחסות חשכת הלילה ללא ירח יצאה השירה מנמל לה-ספציה ב-21 באוקטובר 1940 לעבר המטרה . שישה ימים אחר כך ניסתה הצוללת לצוף אך התגלתה ונרדפה ע"י משחתות של הצי הבריטי .

אוקטובר 1940 , השירה מפליגה למייצרי גיברלטר
רק בליל ה 28 באוקטובר חצתה הצוללת את המייצרים בצלילה ללא שהתגלתה ע"י הצי הבריטי ולאחר כ 40 שעות צלילה רצופות , ב 30 לאוקטובר עלתה השירה במימי אירופה ואותו לילה עזבו שלושת החזירים את הצוללת לכיוון נמל גיברלטר. רשתות ההגנה של הנמל הצליחו להטביע שני חזירים , ולשלישי שהצליח לחדור את רשתות ההגנה של הנמל הייתה תקלה והוא טבע פחות ממאה מטר מהמטרה , ספינת הוד מלכותה "ברהם". צוללני הקומנדו האיטלקי שניסו לגרור את ראש הנפץ לאורך מאת המטרים האחרונים התגלו על ידי הזקיפים הבריטיים ונתפסו. מייד אח"כ המשיכה השירה במסעה תוך שהיא מנווטת דרכה בצלילה בלילה דרך מייצרי גיברלטר מתחת לעיניהם הפקוחה של חיילי הצי הבריטי , ב 3 בנובמבר 1940 הגיעה השירה לנמל הבסיס בלה-ספציה .
באביב 1941 עוברת השירה סדרת שיפורים נוספת . הצריח מונמך בכדי להפוך אותו לבולט פחות והסיפון נצבע בסכימת ההסוואה ששימשה את יתר הצוללות האיטלקיות בים התיכון.

1941 – הצריך מונמך והסיפון ניצבע בצבעי הסוואה
משימה שלישית G.B.3 – גיברלטר
לקראת הירח החדש של חודש מאי החלו אנשי הקומדו האיטלקי לתכנן התקפה שלישית על גיברלטר . בשונה מהמשימות הקודמות הוחלט הפעם שאנשי הקומנדו לא יצטרפו לשיט הארוך אלה יחברו לצוללת קרוב יותר אל המטרה.
בערב ה-15 במאי 1941 עוזבת השירה את לה-ספיצה וב-22 של אותו החודש, הגיחה מן המים באוקיינוס האטלנטי. ב-23 חדרה בצלילה אל תוך הנמל הספרדי בעיר קדיג' . ובחסות החשכה הגיחה מן המים בסמוך לספינה האיטלקית "פולגור" עליה המתינו לשירה עשרה 10 אנשי קומנדו. השירה אוספת את הלוחמים וב-24 היא מתקדמת השירה יחד עם לוחמי הקומנדו לכיוון נמל גיברלטר, אך עם הגיעם אל המורה מזג האוויר הגרוע אינו מאפשר את שחרור החזירים והמבצע נדחה ל-26 במאי. בינתיים מקבל מפקד הצוללת הודעה מרומא שספינות המלחמה הבריטיות עזבו את הנמל ולכן אין בגיברלטר מטרות נאותות עבורם. למרות זאת מחליטים מפקד השירה ג'וניו ואלריו בורחס ואנשי הקומנדו להשלים את המשימה בכל מקרה.
| שלושת החזירים משוחררים והשירה מתחילה בתמרון הנסיגה. זמן קצר אחר כך מזהים אנשי הקשר של הצוללת הדים של ארבעה פיצוצים רחוקים שגורמים למפקד הצוללת לחשוב שהמשימה הושלמה בהצלחה. אך למעשה גם במשימה זו בגד בהם מזלם של אנשי הקומנדו האיטלקי והם לא מצליחים להגיע אל יעדם. ב-31 במאי 1941, לאחר שחצתה בפעם השישית את מיצרי גיברלטר, חוזרת שירה ללה-ספציה. |
צינורות לאחסנת החזירים שהותקנו על השירה |
|
| |
לוחם קומנדו ימי איטלקי יוצא מהשירה בצלילה לשם הוצאת החזיר מצינור האחסון וניהוגו אל המטרה | צוות לומחי קומנדו איטלקי מנהגים חזיר |
משימה רביעית G.B.4 – גיברלטר
למרות הכישלונות מתכננים אנשי הקומנדו האיטלקי תקיפה רביעית על הספינות הבריטיות שבנמל גיברלטר. המשימה דומה למשימה האחרונה במסלול ובשיטת הגעה למטרה . ב-10 בספטמבר 1941 עוזבת הצוללת שירה שוב את לה-ספיצה. בעוד עושה הצוללת את דרכה במימי הים התיכון לכיוון מייצרי גיברלטר מוטסים עשרת אנשי הקומנדו לקאדיג' שם הם מתחבאים שוב במכלית האיטלקית "פולגור". בלילה של ה-18 בספטמבר מגיחה השירה מן המים סמוך לספינה האיטלקית ובחסות הלילה חוברים ואנשי הקומנדו לצוללת. למחרת בדרכם אל יעדם נתקלת הצוללת בשיירה של ספינות בריטיות אך מצליחה לא להתגלות על ידי המשחתות המלוות. בלילה מגיחה השירה במפרץ אלגי'ריס בשפך נהר הגוואדראנק ונעצרת בעומק של 10 מטרים. לאחר שהמיכלים האטומים מוצפים יוצאים אנשים הקומנדו מן הצוללת ומפעילים את החזירים.
שלושת החזירים עוזבים את הצוללת ומתחילים | |
| לנוע לכיוון נמל גיברלטר והשירה מתחילה בתמרון הנסיגה שלה. זמן מה אחר כך מזוהים בחדר הבקרה של הצוללת הדי פיצוצים רחוקים. הפעם הסתיים המבצע בהצלחה. שלושת החזירים הצליחו לחדור את רשתות ההגנה ואנשי הקומנדו הצמידו את ראשי הנפץ לגופם של שלוש ספינות של בעלות הברית: ספינת הסיוע הבריטית HMS Durham , המכלית s/s Denbydale והs/s Fiona Shell . בגלל עומקם הנמוך של המים בנמל שתי הספינות הראשונות לא שוקעות לגמרי ומאוחר יותר מצליחים הבריטים להצילן. לעומתם ה s/s Fiona Shell שוקעת לגמרי תחת מיי הים. פעם השמינית חוצה השירה את מיצרי גיברלטר בחזרה לבסיס הצוללת בלה-ספיצה ב-25 בספטמבר, ימים ספורים לאחר חזרתם לאיטליה של אנשי הקומנדו שהפעילו את החזירים . |
תא ניהוג של חזיר |

שלושת החזירים מצליחים לחדור את רשתות ההגנה
משימה חמישית G.A.3 – אלכסנדריה
בחודש נובמבר של שנת 1941 מוצא עצמו הצי הבריטי בים התיכון במצב קשה: רק שתי משחתות, ה " HMS Valiant " וה" HMS Queen Elizabeth " שעוגנות בנמל באלכסנדריה נותרו פנויות לפעילות בזירת הים התיכון . חיל הים האיטלקי החל לחפש דרך לנצל את המצב: אם יושמדו ספינות אלו יוכלו השיירות האיטלקיות להפליג בבטחה ללוב ולהשפיע בזירה האפריקאית.
המשימה להשמיד את המשחתות הבריטיות הוטלה על אנשי הקומדו האיטלקי והצוללת שירה.
מספר ימים לפני חג המולד של שנת 1941. בלילה של ה-3 בדצמבר יוצאת השירה מבסיס הצוללות בלה-ספיצה כהיא משייטת על פני הים עד לאיים האאוליים, חומקת בדרכה מתצפיתנים על ספינת קיטור צרפתית ומשלושה מטוסי אויב. לאחר שהיא חוצה את מיצרי מסינה חוברת השירה לספינה איטלקית הנושאת הודעה דחופה עם מידע חדש על נמל אלכסנדריה.
השירה ממשיכה בדרכה, אך בקרבת חופי טאורמינה מתגלה על ידי צוללת בריטית. המפקד הצוללת בורחס מנתק מגע בכדי להימנע מהתקפת אויב אפשרית שתחבל במהלך המשימה, ורק לאחר שהסכנה חולפת ממשיכה השירה לכיוון חופי יוון. למרות תקלה במנוע, היא מגיע בלילה של ה-9 בדצמבר אל הנמל הקטן שבלירוי, אי יווני בים האיגאי תחת שליטה איטלקית. אנשי הצוות מכסים בבדי הסוואה את מיכלי החזירים ובימים הבאים עוסקים בעיקר בתיקון התקלה.
ב-14 בחודש מגיעים אל האי היווני אנשי הקומנדו וחוברים לצוללת . לאחר סיום התיקונים עוזבת השירה את האי לירוי, חוצה את הים התיכון, ויומיים אחר כך ב -16 בדצמבר מגיעה אל חופי מצרים, קילומטרים ספורים מנמל אלכסנדריה. לרוע מזלם הים הסוער מאלץ את בורחס לדחות את הפעולה ב 24 שעות. למחרת מקבלת הצוללת הודעה מהפיקוד האיטלקי באתונה ששתי משחתות בריטיות גדולות עוגנות בנמל אלכסנדריה. באותו לילה מנווטת הצוללת אל הנמל באיטיות ובזהירות רבה בעומק של 60 מטרים בכדי להימנע ממוקשים ימיים, עד שהיא מגיעה אל נקודת שחרור החזירים לאחר 23 שעות ארוכות של ניווט זהיר.

נמל אלכסנדריה
שחרור החזירים מלווה קשיים לא צפויים. כאשר אחד מאנשי הקומנדו ניפצע . לאחר עיכוב של כשעה יוצאים לבסוף שלושת החזירים לדרכם והצוללת מתחילה בתמרון הנסיגה שלה . אולם עקב סגירתו הלא מוצלחת של אחד הצילינדרים הופכת הנסיגה לשיוט איטי ומסוכן. פעמיים נאלץ מפקד הצוללת ,בורחס לצוף אל פני הים בניסיון לסגור את הפתח אך ללא הצלחה והשירה ממשיכה את נסיגתה בצלילה כשהיא נוטה על צידה בכדי שלא להתגלות ולסכן את פעולתם של אנשי הקומנדו הנעים אל תוך הנמל. 19 שעות לאחר מיכן עולה השירה מהצלילה הארוכה אך לאחר שלוש שעות בלבד נאלצת לצלול שוב כשמשחתת בריטית מתקרבת לכיוונה.
בשעה 01:00 עולה הצוללת שוב אל פני המים ומקבלת הודעה בקשר שסיור אווירי שחג מעל נמל אלכסנדריה דיווח על מספר ספינות הבוערות במימיו. באותו הלילה ,הצליחו אנשי הקומנדו להיכנס אל תוך הנמל עם החזירים ולפגוע בשתי ספינות מלחמה בריטיות: ה HMS Valiant
וה HMS Queen Elizabeth , במשחתת HMS Jervis , במיכלית s/s Sagona ובספינת הקיטור "דורהם" . הנפט שנשפך מה"סאגונה" פרץ בלהבות וגרם לנזק נוסף בנמל. גם במקרה זה מנע עומק המים בנמל את שקיעתן המוחלטת של הספינות אולם במשך שנתיים של תיקונים נותרו שתי ספינות המלחמה הבריטיות הענקיות מרותקות לנמל. המבצע הסתיים בהצלחה מסחררת.

הטבעת ה HMS Queen Elizabeth
בינתיים חזרה השירה ללירוי ב-21 בדצמבר. איש הקומנדו הפצוע הורד על החוף, ולאחר שאספה הצוללת אספקה המשיכה בדרכה חזרה לבסיסה בלה-ספיצה. בדרכה נתקלת הצוללת במטוס בריטי אך לא מספיקה לחמוק בצלילה , המטוס הבריטי מפיל מספר פצצות לעברה שכמעט ופוגעות בה כאשר צוות הצוללת מנסה להתגונן בעזרת מקלע הנ"מ שמותקן על סיפון השירה . לבסוף הצוללת מצליחה לחמוק ללא כל נזק רציני וב-23 בדצמבר מגיעה ללה-ספציה שם היא זוכה בתשואות על ההצלחה הכבירה של המבצע באלכסנדריה.
משימה שישית S.L.1 – חיפה
ביולי 1942 מתגבש במפקדת חיל הים האיטלקי מבצע חדש עבור אנשי הקומנדו והצוללת שירה . מטרתו: תקיפת נמל חיפה בפלשתינה. בינתיים מתחלף צוות הצוללת והפיקוד עליה ניתן בידיו של קפטיין קורבט ברונו זליך שפיקד בעבר על צוללת אחרת שפעלה באזור חופי פלשתינה.
לאחר שהעמיסה את שלושת החזירים יוצאת השירה בערב של ה-27 ליולי 1942 מלה-ספיצה אל מה שתהיה משימתה אחרונה. ב-2 באוגוסט היא מגיעה שוב אל האי היווני לירוי. יומיים אחר כך מגיעים אל האי בטיסה גם אנשי הקומנדו, ובבוקר של ה-6 באוגוסט עוזבת "שירה" את הנמל בלירוי לכיוון חופי פלשתינה. על פי התוכנית תגיע הצוללת עד למרחק של קילומטר וחצי מנמל חיפה, שם יצאו לדרכם אנשי הקומנדו רכובים על חזירים.
המשימה מתבצעת בתאום עם חיל האוויר הגרמני שב-9 וב-10 לחודש שולח מטוסי סיור לתצפת מעל הנמל. התמונות האוויריות מאפשרות לפיקוד האיטלקי לקבל תמונת מצב עדכנית על המתרחש בנמל חיפה . הודעה מגיעה אל הצוללת כי בנמל עוגנות שייטת קלה, שלוש משחתות, תשע ספינות קיטור, שתי מיכליות, שתי ספינות טורפדו ועוד מספר כלי שייט קלים.
אולם בבוקר של ה-10 באוגוסט מגלים הבריטים סימנים לנוכחותה של הצוללת באזור כ-30 ק"מ מחופי חיפה. אחת מספינות הקרב, ה HMS Islay , מגלה את השירה בתנועה לכיוון נקודת השיגור של החזירים . ה HMS Islay משחררת מטען ראשון של פצצות עומק שפוגע מיד ב"שירה". פגועה מהדף הפצצות עולה הצוללת האיטלקית אל פני הים ומחמשת מיד את טורפדו הגחון שלה, אך אינה מספיקה לבצע את תמרון ההתקפה. מטח ארטילרי מהספינה הבריטית פוגע בה פגיעה קטלנית והיא מתחילה לשקוע לאיטה, ומתיישבת לבסוף חסרת חיים על הקרקע החולית של הנמל בעומק 32 מטרים. בתוך הצוללת מתכוננים אנשי הצוות לנטוש את ספינתם. 35 אנשי הצוות פונים אל יציאת הגחון ומציפים את תא הפליטה בכדי לאזן לחצים לפני פתיחת הפתח החיצוני. אולם רגעים מספר לפני שהראשון מבניהם מספיק לחלץ את עצמו סדרה שניה של פצצות עומק מכה בגוף הצוללת, הפעם פוגעת בה ישירות, קורעת את גוף הפלדה שלה, וגורמת למותם המיידי של כל אנשי הצוות.
מאז שוכבת הצוללת שירה על קרקעית הים במקום בו שקעה, כ-11 ק"מ מנמל חיפה בעומק 32 מטרים.

איור של השירה לאחר צלילה אליה בשנת 1984

סריקה בסונר תלת מימדי של הצוללת שירה כפי שהי מונחת על קרקעית הים בימים אלו
( בוצע ע"י רוני שדה )
השירה – נתונים טכנים
697.27 טון על פני המים 856.4 טון בצלילה 60.18 מטר 6.45 מטר 4.79 מטר 2 מנועי דיזל עם 1400 כוח סוס – מהירות מרבים 14 קשר 2 מנועים חשמליים עם 800 כוח סוס – מהירות מרבית של 7.5 קשר תותח 102 מ"מ מותקן על הסיפון ( בהמשך הוסר התותח לשם בתקנת צינורות החזירים ובמקומו התקינו מכונת ירייה ) , 2 מכונות ירייה נגד מטוסים 13.2 מ"מ , 6 טורפדו . 4 קצינים ו 32 מלחים | דחי אורך רוחב גובה הנעה חימוש צוות |
הנעה
| הנעה חשמלית לשירה השני מנועים חשמליים ששימשו להנעת הצוללת בצלילה , המנועים יכלו לעבוד על מתח של 45 , 90 ו 180 וולט כאשר הכוח המרבי של המנוע התקבל כאשר פעל על 180 וולט ו 330 סל"ד . כאשר המנוע לא שימש להנעת הספינה הוא ייצר זרם ישר לטעינת הסוללות . כל מנוע סיפר כוח של 400 כוח סוס . | ||||||||||
הסוללות בשירה קיימים שני תאי אחסון של 53 סוללות בכל תא , כל סוללה שקלה 700 קילוגרם , בסה"כ 72.8 טון סוללות . הסוללות יכלו לספק 4,750 אמפר לשעה , 7,500 אמפר לשעתיים ( 2,350 אמפ'/שעה )ו 9,720 אמפר לעשרים שעות ( 485 אמפ'/שעה ) . |
| ||||||||||
| מנועי דיזל לשירה הותקנו שני מנועי דיזל שתי פעימות מתוצרת FIAT שמסוגל לספק 1400 כוח סוס . מנוע זה סיפק לשירה מהירות של 14 קשר על פני המים ו 7.5 קשר בצלילה . כאשר עם כמות הדלק המרבית במיכלים , הצוללת יכלה לעבור מרחק של 5000 מייל במהירות של 7.5 קשר ומרחק של 2300 מייל במהירות המרבית של 14 קשר . מנועי הדיזל חוברו למנועים החשמליים בעזרת מערכת תמסורת הניתנת לפירוק . מנועי הדיזל יכלו להגיע למהירות מרבית של 420 סיבובים לדקה עם אפשרות להאיץ לסל"ד של 460 סיבובים לדקה לפרק זמן קצר . מנוע הדיזל דרש אחזקה מרובה במיוחד לאחר שימוש מסיבי ואחת החסרונות הבולטים שלו יה במיקום שסתום כניסת האוויר למנוע שמוקם בסיפון מעל המנוע במקום במגדל ובים גבוה היה מוצף ומכניס מים למנוע | ||||||||||
| |||||||||||
| פריסקופ לשירה היו שני פריסקופים , הקדמי ( יוצר ע"י Zeiss ) שימש לתקיפה והאחורי ( יוצר ע"י Galilei ) שימש לחיפוש . שרוולי הפריסקופים בלטו מאוד מגשר הפיקוד ובלטו מאוד מרחוק בשל צבע המתכת הבוהק שלהם . לפריסקופ החיפוש הייתה גישה מחדר הבקרה של הצוללת והשרוול המוביל ( ה"באר" ) שלו ירדה עד לתחתית השדרית . הגישה לפריסקופ התקיפה אשר שימש לעומקים נמוכים יותר מפריסקופ החיפוש הייתה דרך תא קטן בגשר הפיקוד . | ||||||||||
| מגורים מגורי הקצינים מוקמו בקדמת חדר הבקרה , הנגדים הבכירים חלקו חדר סמוך לחדר הטורפדו הקדמי כאשר שאר הצוות חלקו חדר באזור הטורפדו האחורי . | ||||||||||
חדר הקצינים | |||||||||||
חדר אוכל בצוללות היו שני חדרי אוכל , הראשון בחדר הטורפדו הקדמי והשני במגדל הפיקוד . בהמשך לאחר ביצוע שינוי הקטנת מגדל הפיקוד בוטל חדר האוכל השני . הארוחות בים היו פשוטות מאוד והבישול מתחת למים היה מועט בשל הלחות שנוצרה בעת הבישול . שירותים בצולות היו שלושה אסלות , אחד בחדר הטורפדו הקדמי בהמשך לחדר אוכל , השני בחדר ציוד השרת והשלישי שימש את הקצינים בלבד . מים מתוקים בצוללות הייתה כמות מעטה של מים לשתייה . קירור הצוללות צוידה במערכת קירור קטנה אשר מוקמה בחדר ציוד השירות די רחוק מחדר האוכל ( שמוקם מלפני חדר הטורפדו ) . אוכל משומר אוכסן במחסן קטן בחדר האוכל . |
| ||||||||||
צוות צוות הצוללת כלל 4 קצינים , 10 נגדים ו 22 חיילי חובה . ארבעת הקצינים שפיקדו על הצוללות היו מפקד הצוללת , הסגן שלו , הצ'יף אינג'ינר ומהנדס מכונות נוסף . | צוות הצוללת האחות של השירה – צוות ה ARGENTO | ||||||||||
| מע' מילוט שני מע' מילוט מסוג Gerolami-Arata הותקנה בין חדר הטורפדו לתאים הפנימיים . מתקן זה היו תא אטום אשר צף לפני הים והיה מחובר בעזרת רצועה לכננת בצוללת , המתקן יכול להכיל איש צוות אחד ולהציפו לפני הים מבלי שיהיה מושפע מהלחץ הסביבתי ( נפילת לחץ ) בנוסף לצוללת היו מחברים לאספקת אוויר חיצוני ומים לצוללות טבועה . כמו כן לצוללת שני מצופים שהותקנו מעל כל אחד מחדרי הטורפדו , כל מצוף היה מצויד עם מע' שידור רדיו אשר נועדו לאיתור המצוף בעת שחרורו לפני הים . היגוי | ||||||||||
על פני המים הצוללת שטה ככל ספינה אחרת כאשר הציפה נישמרה ע"י מילוי מיכלי הזיבורית באוויר . | |||||||||||
הגה כיוון | |||||||||||
| |||||||||||
השליטה על הגה הכיוון ששטח החתך שלו היה 5.24 מ"ר נעשתה בצורה חשמלית מחדר הבקרה או ידנית מחדר הטורפדו האחורי . בנוסף היה קיים הגה בחדר הגה סגור שבמגדל הפיקוד . | |||||||||||
| כנפי היגוי כמו לכל צוללת גם לשירה היו שני זוגות כנפי היגוי אשר סייעו לנהג את הצוללת מעלה ומטה . משטחי העלרוד הקדמיים היו ניתנים לקיפול קלפי מעלה כאשר הצוללת שטה על פני המים . משטחי הגלגול האחוריים היו מקובעים בקו אחד עם שני מדחפי הצוללת מתחת לקו המים . משטחי העלרוד הקדמיים שימשו לשליטה על העומק בעת צלילה בעוד משטחי הגלגול האחוריים שימשו לשליטה על זווית הצוללת . משטחים אלו נשלטו חשמלית מחדר הבקרה עם אפשרות לניהוג ידני מחדר הטורפדו . | ||||||||||
עוגן לשירה הותקן עוגן בצד שמאל כאשר שרשרת העוגן היתה מאוחסנת בגליל אחסון מתחת לחדר הטורפדו הקידמי . | |||||||||||
מערכות הנשק | |||||||||||
| טורפדו בשירה הותקנו שני צינורות טורפדו אחוריים ורבע צינורות טורפדו קידמיים , כל ששת צינורות הטורפדו היו חמושים בטורפדו כבר ביציאה מנמל ובנוסף אוחסנו בצוללת שישה טורפדו נוספים בסה"כ 12 טורפדו . חימוש הטורפדו יה מפרך ונעשה דרך פתחים מיוחדים בצינורות . בים ניתן היה להוציא את הטורפדו מהצינורות לשם טיפולים כגון הוספת דלק . | ||||||||||
| |||||||||||
חדר טורפדו קידמי טווח , מהירות וכיוון הטורפדו נעשה כאשר הטורפדו היו בצינורות . הצינורות יכלו להכיל טורפדו 533 מ"מ שיוצרו באיטליה . בניגוד לצי הבריטי והאמריקאי הטורפדו האיטלקיים נחשבו אמינים אך היה משאיר שובל קל לזיהוי בעת שיגורו . | |||||||||||
נשק קטן | |||||||||||
נשק קטן כגון רובים ואקדחים אוחסן בארונית בחדר ההידרופון | |||||||||||
תותח סיפון | |||||||||||
| על הסיפון הותקן תותח 102 מ"מ בעל טווח מרבי של 15,000 מטר ועם כוח אש של 8 פגזים בדקה ( לצוות מיומן ) . תותח זה היה בשימוש מועט עקב "סגנון" הלחימה בים התיכון . בהמשך הוסר התותח מהשירה לשם התקנת צינורות החזירים . | ||||||||||
| |||||||||||
לשם התקנת צינורות ה"חזירים" הוסר תותח הסיפון | |||||||||||
| מקלעים נגד מטוסים | ||||||||||
שני מקלעים 13.2 מ"מ נגד מטוסים הותקנו משני צידי מגדל הפיקוד . המקלעים היו מותקנים בתוך צינורות אטומי מים אשר בעת עליית הצוללת לפני הים כל מהמקלען לבצע היה לפתוח את פתחי הצינורות לשלוף את המקלעים החוצה לטעון מחסנית ולירות . כל מחסנית הכילה 30 כדורים ולמקלעים היה כוח אש של 400 כדורים בדקה לטווח מכסימלי של 2000 מטר . בצוללות אוחסנו כ 10,000 כדורים . לקראת סוף המלחמה הבינו האיטלקים כי המקלעים היו חסרי תועלת מול המפציצים האמריקאים אשר היו מוגנים בשריון עבה . | |||||||||||
עדכון 2 מהתאריך 29/6/05























