צלילות במכרות המלך שלמה / מרק פדר
2004 במסגרת החיפושים אחרי מערות לצלילה ומקורות מים מעניינים שאפשר לצלול בהם מכרות תימנע המוצפים במים היו אחת הצלילות היותר מעניינות שנעשו.
היו שמועות בזמנו שהמכרות אשר הפסיקו לעבוד בשנות ה80 הוצפו במהלך השנים במי תהום והרעיון לצלול שם התחיל להישמע מעניין. בעולם ישנם מספר מכרות אשר מוצפים במים ומתבצעות צלילות באופן קבוע בראות מדהימה אז אם שם אפשר גם פה אפשר.
אחרי תאומים שונים מול הנהלת המכרה שנמשכו מספר חודשים הצלחתי לקבל אישור לבצע מספר צלילות.
מגעים למשרדים מוקדם בבקר, אני תומר משבא-ים ובראסי ופוגשים את האנשים שאמורים להראות לנו את המכרה. אחד העובדים, שלמה עבד בצעירותו במכרה ומאז שהוא נסגר אף אחד לא נכנס לשם יותר למעט בדיקות תקופתיות פעם בכמה שנים. הוא מראה לנו את המפה של המכרה ומספר שיש קרוב ל שלושים ק"מ של קריאה עד לעומק של כמה מאות מטרים אבל רוב רובו של המכרה מוצף מים ואי אפשר לעשות כלום. מים זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים אנחנו אומרים לו ומבקשים ממנו שייקח אותנו למים. הוא מספר לנו שכל הציוד שהיה שם נשאר ולא פינו כלום כאשר סגרו את המכרה מה זה כל הציוד אני שואל, קרונות, משאיות מחסנים מלאים בציוד עבודה וכ' ושלמה זוכר כל מחסן מה יש בו ואיפה הוא נמצא. מצטרפים אלינו עד שני חברה מקומיים שעובדים שנים במכרה אבל לא ביקרו בפנים אף פעם וכולנו נוסעים לכוון הכניסה. כניסה מעבירים את כל הציוד לג'יפ של תמנע כי צריך רכב קטן שיכול לתמרן בפנים בתוך המחילות ומתחילים את הנסיעה פנימה. הצבעים של המקום מדהימים, גוונים ופסים של חום ולבן, הנסיעה היא כמו ברכבת הרים של עליות ירידות ופניות , בפנים זה נראה כמו מבוך ואם אין מי שיכיר את המקום אין שום סיכוי בעולם לימצא את המים או את היציאה. בחלק מהמקומות התיקרה התמוטטה ואנחנו נאלצים לרדת מהרכב ולפלס את הדרך להמשך.
אחרי שעה של עצירות ופינוי אבנים שלמה נעצר, מכבה את המנוע ואומר, זהוא הגענו למים. הכול כמובן חשוך לחלוטין כי אנחנו בבטן האדמה ומה שיש זה רק הפנסים, מסתכלים בירידה והשביל נגמר במים.
הוא מספר שבהמשך יש קרונות ומשאיות ומחסנים ומנופים, תמשיכו הלאה במים ותראו הוא אומר.
מתארגנים על הציוד, אני פורס גלגלת ומתחילים לשקוע. אני מוביל ורואה ממולי מסילת רכבת צרה, מנסה לעשות קשירות אבל כל מה שאני נוגע בו מתפורר, כל פעם שאני מסתכל אחרוה אני רואה רק בקושי את הפנסים של טל ותומר כי מהתקרה יורדים פתיתי שלג ענקיים חומים שחוסמים את הראות. הראשון שנכנס רואה משהוא אבל אחר כך כל הצלילה היא בראות אפס. אני מגיע לפיצול עובר מבעד לדלתות לחץ פתוחות כל הדרך מנסה לעשות קשירות אבל לא משנה למה ואיך אני מנסה לקשור מתפורר ומעלה כמויות של אבק. בפיצול מסדרון אחד יורד שמאלה למטה והשני פונה ימינה. אם אני עומד במקום הבועות פוגעות בתקרה ותוך שניות אני מלא בכמויות של פתיתי שלג ענקיים חומים. הדרך היחידה לראות משהוא זה להיות ראשון להתקדם כל הזמן ופנימה. אני מעריך שפרסתי באזור החמישים מטר, זה מספיק בשביל הפעם הראשונה.
אני מצליח בקשי לקשור למשהו את החבל, משאיר חץ ומסתובב, מכאן בעיניים עצומות עד הפתח החוצה.
בגיחה השנייה אחרי כמה שבועות עשינו סיור מודרך בתוך המכרה ושלמה לקח אותנו לבתי המלכה ולמוסכים שלא הוצפו. לסיר הזה הזמנתי את גור ממרינה שבא לצלם מתחת למים. המשכתי עד כמה עשרות מטרים אחרי החץ שהשארתי, אבל הסיפור הוא אותו סיפור רק הראשונים רואים משהוא וגם זה תוך כדי התקדמות ואחר כך הכול בראות אפס.
התארגנות על הציוד לילה לפני
שלמה מסביר לנו שהכול מלא במים
מפה של חלק מהמכרה
מעבירים את הציוד לרכב של תימנע
אור שמש אחרון בכניסה
מפולת שחוסמת את הדרך
שילובים גיאולוגיים
המשולשים בתוך התיקרה חלק ממוט שקודחים לתוך התיקרה שמייצבת את הקרה כדי שלא תיפול, זה בא במקום קורות.
כשהמשולשים לא עובדים יותר צריך קורות
וכשכלום לא עוזר התיקרה נופלת
וכדי לעבור צריך להתחיל לפנות
הרבה לפנות
הטל לא עובד ואין למי להתקשר אם התיקרה ממשיכה ליפול
בשנות ה80 זה עדיין עבד, מאז זה נשאר ככה
שלמה על ההגה
פורקים את הציוד
מתארגנים לירידה
קו מי התהום מכאן המכרא מלא במים ואחרי כמה מטרים המים מגעים עד התיקרה
תדריך אחרון לפני ירידה
תמונה קבוצתית תימנע 2004
ברוכים הבאים לפורום tek-dive.