Anat Kidron
THESIS SUBMITTED IN PARTIAL FULFILMENT OF THE REQUIREMENTS FOR THE M.A DEGREE
University of Haifa
Faculty of Humanities
Department of Eretz Israel Studies
October 2000
מבוא: התשתית הימית האזרחית בישוב.
התשתית הימית בישוב כללה את התשתית האזרחית ואת התשתית הצבאית. התשתית האזרחית כללה את צי הסוחר, חברות השיט הפרטיות, אגודות הדיג וגרעיני ההתישבות לצורך הקמת ישובי דייגים, אגודות ספורט ימיות ובית הספר הימי ליד הטכניון בחיפה. הממסד הימי האזרחי כלל את המחלקה לדיג של הסוכנות והחבל הימי לישראל (החי'ל). התשתית הצבאית כללה את יוצאי הצי הבריטי, יוצאי המוסד לעליה ב', יוצאי הפלי"ם, מתנדבים ומומחים מציים זרים (מח"ל או אחרים).
הקמת תשתית ימית בישוב החלה יחסית מאוחר לתולדות ההתישבות הציונית. ה"חלום הציוני" לא כלל בתוכו מראשיתו גם נופך ימי. השיבה אל עבודת האדמה ואל הפועלות נתפסה כחלוציות "האמיתית". רק בעשור השלישי של המאה העשרים החלה "היקיצה הימית הציונית", כפי שמכנה אותה אברהם זהר. המפעל הימי התחלק לארבעה תחומים: ימאות אזרחית, עבודה בנמלים, תנועות נוער וספורט ימיות והתישבות לחוף ים המבוססת על ענף הדיג. לאלה יש להוסיף גם את מערך ההכשרה הימי האזרחי. גופים ציבוריים אשר פעלו לעידוד הפעילות הימית הציונית היו ה"חי"ל": 'החבל הימי לישראל' שקם ב1937 והמחלקה הימית של הסוכנות שבראשה עמד מ 1935 ד. ב גוריון.
מאגר כ"א זה, שעבר הכשרה ימית, אפילו מועטה, היה קטן. גם כלי השיט היו מצומצמים, בעיקר כלים קטנים המיועדים לדיג ומעט ספינות גדולות יותר השייכות לחברות הספנות האזרחיות.
אבל מעבר למשימות הישוביות כלכליות של כיבוש 'הפלח הימי' (כגון דיג ומסחר) צריך היה להערך גם למשימות לאומיות, הן בתחום הביטחוני והן בתחום ההעפלה (מאמצע שנות השלושים ואילך). הגדרת המטרות השתנתה בהתאם לצרכים והתגבשה לאט, כמו גם גיבוש הכח הימי הלוחם.
יש לציין כי החלום על ימאות עברית לא היה רק נחלתה של התנועה החלוצית הפועלית. גם ז'בוטינסקי קרא ל"כיבוש הים" וחלם על הכשרת עתודות של נוער לשירות בצי צבאי ובצי סוחר בעתיד. בית"ר אף הקימה בית ספר לקציני ים בצ'יוויטווקיה באיטליה. אחראי על ההכשרה (ספורטיבית וימית) מטעם בית"ר היה ירמיה הלפרין, חבר הנהגת בית"ר העולמית. אחד מחבריו של הלפרין, קפיטן אריה באייבסקי, היה מחלוצי הימאות העברית. באייבסקי, רב חובל רוסי בעל עבר קרבי מימי מלחמת העולם הראשונה ומימי מלחמת האזרחים הרוסית, הגיע לא"י ב1918 כחברו של פנחס רוטנברג, התגייר והצטרף לגדוד העבודה. הוא היה ממקימי "אגודת הים", חברה קטנה בעלת ספינה אחת: "החלוץ". ב1925 ייסד את "איגוד ימאים עברי", אשר התפרק במהרה עקב המס' הקטן של ימאים עבריים אז. באמצע שנות השלושים היה ממיסדי "זבולון", אגודה לחינוך ימי (יחד עם המהנדס עמנואל טובים). כדוגמת ק' באייבסקי, היו עוד מס' מועט של אנשי עסקים, מכורים לנושא הימי, אשר חלמו את חלום הכיבוש הציוני את הים. רוב המאמצים הושקעו בבנין הספנות המסחרית ספנות הדיג, ולא הודגש כאן הפאן הצבאי.
בבית"ר כן הושם הדגש על הכשרה צבאית של נוער: ב1935 נרכשה עבור ביה"ס בצ'יוויטאוקיה ספינת הכשרה: "שרה א'", שהיתה מפרשית בת 200 טון. הקורס הראשון של ביה"ס היה בחורף 1936 והשתתפו בו קדטים מכל העולם, בניהם גם אנשי בית"ר מהארץ, אחד המשתתפים בקורס ראשון זה היה לימים מפקד חיל הים האלוף שלמה הראל, וכן קציני ים נוספים כגון צבי קינן . ההכשרה הימית של בית"ר לא ארכה זמן רב. בקיץ 37' הפליגה "שרה א'" לחיפה ועגנה בנמלה כחודש ימים. מטרת ההפלגה היתה גיוס כספים להמשך פעילות. עסקני התנועה הרביזיוניסטית הקימו אז את "הליגה הימית העברית" שמטרתה גיוס תרומות להמשך פעילות הכשרה ימית, אולם נכשלו במשימתם. הראל טוען בספרו כי פעילות בית"רית זו היא שדחפה את הממסד האזרחי (שחלק על דרכה האקטיביסטית של בית"ר) להקים את החי"ל ולפתוח את ביה"ס הימי ליד הטכניון. זוהי כמובן טענה אפולוגטית, ואין מענינה של עבודה זו לבדוק את נכונותה. כך או כך הפלגות "שרה א'" נפסקו בשלהי 1937, כאשר היא נפגעה בסערה בדרכה לצרפת.
ימאות אזרחית:
הצי הימי האזרחי של הישוב היה בעיקרו צי דיג. רק בשלב מאוחר יותר נוסף ההיבט של צי סוחר. צי הספנות העברי החל את דרכו בזכות חלומות של בודדים. נסיונות בודדים בביסוס ספנות עברית היו החל משנות העשרים. הובאה הדוגמא של קפיטן באייבסקי, אשר מהווה דוגמא לנסיון פרטי של אדם, אשר חלם ל"העלות" את אהבתו לים לא"י. והיו דוגמאות נוספות, אולם הן היו מעטות ולא הצליחו להגיע לידי ביסוס ענף ספנות יהודי. (מאחר ואין זה נושאה המרכזי של העבודה, לא נעשתה הפרדה בסקירה זו בין הצי הפרטי לכלי השיט של ההתישבות העובדת).
הצי הימי האזרחי של הישוב כלל את:
"עתיד": חברה פרטית שקמה ב 1934, אניותיה היו: "עתיד", "עמוס", "עליזה".
"נחשון": חברה של ההסתדרות הכללית והקיבוץ המאוחד, קמה ב 1936. מתחילה היתה תכנית לבנות ספינת מכמורת אשר תשמש כספינת הכשרה לצעירי הקיבוצים. חברי הקיבוצים דחו רעיון זה על הסף, ורצו בספינה אופרטיבית, אשר תתרום לפרנסתם כמשקי דיג עצמאיים. "נחשון" קמה לצורך זה ואכן עזרה עם ספינותיה לביסוס משק הדיג של המשקים. "כאשר הוקמה "צים" נכנסה "נחשון" לחברה בשותפות עם הסוכנות.
"צים": הוקמה ע"י ההסתדרות הכללית והסוכנות ב 1946. "צים" קמה בעיקר למטרת מתן שירות עברי לעולים מאירופה, לצרכי הובלת פרי הדר ולמתן אשראי לחברות ספנות יהודיות. "צים" ראתה עצמה כחברה לאומית, וככזו - נושאת הדגל של עידוד הימאות העברית.
מלבד אלו היו עוד מס' ספינות בבעלות פרטית, אולם ללא שיכות לחברה גדולה.
מעיון במכתבים של אנשי ים מהשנים שקדמו להקמת המדינה עולה, כי למרות קיומו של גרעין ימי יהודי, הרי שהתחושה היתה של תסכול מההקף הדל וממיעוט העשיה בתחום זה. מכתב שיצא מאת אגודת רבי החובל, קצינים ומלחים עבריים לועד הפועל של ההסתדרות ב3.46 מפנה דרישה להעלות לדיון את שאלת הימאות העברית ולהפיך בה רוח מחדש. ההצעה היא להקים מחלקה ימית בהסתדרות אשר תרכז את הפעילות הימית ואת החינוך הימי של ההסתדרות ותתאם בין האנשים השונים אשר מייצגים את ההסתדרות בפורומים כגון החי"ל או הנהלת "צים" ו"נחשון". הכותבים מציינים כי גם "נחשון" וגם "צים" נמצאות במשבר עמוק ואינן יכולות בצורתן הנוכחית להוות פתרון לכל אנשי הים היהודיים, אשר מוצאים לעצמם עבודות על סיפונן של אניות זרות. מועד המכתב קשור לסיום מלחמת העולם, כאשר ניתן היה לרכוש אניות ישנות במחירים נוחים למדי, ואנשי הים ניסו להפעיל לחץ על ההסתדרות להגביר את פעולות הרכש הימי. מכתב ששלח באותו חודש רב החובל חודורוב לאליהו שרפשטיין (חבר אגודת רבי החובל העבריים) מתאר את תיסכולם של האנשים אשר משרתים על אניות זרות, הנמצאים רחוק מהארץ. הוא מתאר כי התקווה שתלו בהקמת "צים" כי תוכל למצא מקומות תעסוקה עבריים לאנשים נכזבה, וגם הוא מדגיש כי הלבלוב בשוק האניות המשומשות הינו זמני וכי אם לא ינוצל יש סיכון כי 'יאחרו את הרכבת'. יש לציין כי הדרישה להקים בהסתדרות מחלקה ימית הינה בעלת גוון פוליטי מובהק. מרוח התכתובת בענין זה עולה מלבד החרדה לאנשי הים היהודים בנכר, גם החרדה למעמדה של ההסתדרות ולשמה בענין ההתעוררות הימית. ככל הנראה חשש זה מופנה כנגד הפעילות ה'אזרחית' בענין זה (הח"יל, ביה"ס של הטכניון, חברת 'עתיד'). לדוגמא יובא כאן מכתבו של אליהו שרפשטיין למרכז מפא"י בתל אביב, בו הוא מתריע מפורשות על פגיעה אלקטורלית אפשרית בקרב ציבור הימאים:"...הנאמנות להסתדרות איננה עדיין כה מבוצרת שאיננה ניתנת לערעור. יחסה של ההסתדרות לאגודה, לפעילותיה ודרישותיה קובע לא מעט את הקשר של הימאים אליה......עד כה אני משליט את רוחה של המפלגה באגודה בלי להבליט את שמה של המפלגה....אני נמנע לפי שעה מפוליטיזציה של האגודה.....בזמן האחרון העלו חברי הועדה - בלי כל פניה מפלגתית מסוימת - את ההצעה להביא את עניננו לפני מפלגות האופוזיציה, אולי נצליח ע"י זה לעורר את הועד הפועל לתגובה יותר מהירה ויחס רציני לאגודה ודרישותיה...".
לחץ כאן להוריד את הקובץ 214 עמודים בפורמט וורד.
ברוכים הבאים לפורום tek-dive.