צלילה טכנית

חיפוש אתרים

איכשהו האתר הזה די התפספס לנו בין כל הבליטות המעניינות שקיימות במיפוי שבוצע באיזור שבין ראש הנקרה לעתלית…

שתפו לחברים בפייסבוקShare on Facebook0
התפרסם במגזין ים
 האמת היא שאיכשהו האתר הזה די התפספס לנו בין כל הבליטות המעניינות שקיימות במיפוי שבוצע באיזור שבין ראש הנקרה לעתלית… עד שלפני כמה חודשים עברתי שוב על רשימת הנ.צ. שפורסמה באתר של מועדון צלילה “מדוזה” ומצאתי שם נ.צ לא מוכר, “סד”ג 1”. טלפון לרוני שדה ובבדיקה זריזה של המיפוי מסתבר שרואים משהו קצת שונה כ- 20 מטר צפונית מזרחים מהנ.צ הזה. החלטנו לרדת לבדוק.

בפעם הראשונה היינו ממש בדרך לשם כאשר עצרנו קודם לבדוק נ.צ מאוד מעניין, פרי שיטת עיבוד נתונים חדשה שרוני ניסה, בה התוכנה מעבדת את נתוני הסריקה לפי צפיפות החומר הנסרק. בעזרתה ניתן היה להבחין בצללית בצורת בוטן באורך 70 מטר שמזכירה כלי שיט טבוע והכי מגניב – ה”בוטן” יושב רק ב- 30 מטר עומק… אמנם בעיבוד הנתונים לא זוהה הפרש גבהים (עומקים) בין האתר לקרקעית, אבל מי יודע, אולי מדובר על כלי שיט שעם השנים התפרק, אולי משהו שדומה לטורקית בנהריה? נוסיף לזה את העובדה שלא כל כך רחוק משם עסקו בחפירות ארכיאולוגיות תת-ימיות והנה יש כאן מתכון להרפתקאה חדשה.

התחלקנו לשני קבוצות צוללים ויצאנו לים. הגענו לאתר הראשון. האקוסאונדר מראה 30 מטר, אבל קפיצה אין והקרקעית שטוחה. אז מה? הנסיון שלנו כבר הוכיח שלא תמיד זה אומר שאין שם משהו על קרקעית הים. כרגיל, ים מדהים, מזג אוויר טוב ונמרוד, אודי ואני קופצים עם הסקוטרים למים, מעמיקים במהירות על האנך עד לקרקעית ו….כלום. ערימת אבנים קטנות. הערמה בצורת בוטן אומנם, אבל זהו.

 Pelenitzki1בבדיקה מקרוב שמנו לב שהאבנים האלה לא שייכות למקום. הן לא התאימו לקרקעית מסביב ולקרקעית שאנחנו מכירים מהאזור הזה. בינתיים אודי סיים לחבר את הגלגת לאנך ויצאנו לסריקת מחוגה. למרות שמדובר על נוף ים תיכוני די עני, מצאנו שם גיטרן נחמד ולהקות דגים קטנות, אבל לא משהו מעבר לזה. לקחנו דגימה מהקרקעית עבור המחקר של רוני והתחלנו את העליה. בדרך חשבתי לעצמי שזה די מוזר שאני צולל באתר שבת’כלס אין בו שום דבר מעניין, אבל זה ממש כיף. כן אני מכור. מבט אחד על אודי ואני מבין שהבחור הזה דפוק לא פחות ממני. הוא מחייך כמו דביל כאילו אנחנו עושים דקו’ אחרי צלילה ל”קול השלום” (כדאי לקרוא עד הסוף , עוד נדבר על הספינה הזאת).
 על הספינה אף אחד לא ממש מתאכזב. זו לא פעם ראשונה שאנחנו יורדים לאתר ולא מוצאים ספינה טרופה. זה אף פעם לא ייאש אף אחד.  להיפך, זה הפך אותנו ליותר נלהבים וממוקדים בצלילות החיפוש הבאות שלנו.

מתארגנים לצלילה לאתר הבא, הסד”ג בעכו. אבל, שינוי בתוכנית. מדובר על שיט קצת ארוך ויש איתנו חבר’ה דרומיים שכבר חושבים על הדרך הארוכה הביתה. משנים תוכנית לצלילה לא מתוכננת לאתר קרוב יותר. רוני פותח את הלפטופ, מעלה את הסריקה ומחפשים משהו קרוב. הנה ממש ליד ה”שירה”. טוב, לא ממש ליד, כמה מאות מטרים משם יש איזה בליטה קטנה ומעניינת שלא מתאימה לתוואי הקרקעית. אני מייד מדמיין שאלו ה- SLC שהיו מותקנים על ה”שירה” (על ה’שירה’ היו מותקנים צינורות שהכילו בתוכם צוללות ננס). למצוא אחד כזה בהחלט יכול להיות “מעניין”.

מרק וברסי מתארגנים לצלילה וקופצים. מלמעלה ניתן להבחין בבועות שלהם שיוצרות מעגל מושלם. ברסי עובד יעיל כשמדובר על חיפוש עצמים מתחת למים, אבל שום כוס קלקר לא קופצת לה מהמעמקים. אין שם שום דבר מיוחד והחבר’ה על הספינה מתחילים להתארגן לצלילה ל”שירה”. קשה להיות קרוב לאתר הזה ולא לרדת לבקר אותו.

 רוני שבדיוק קורא את הספר “שדי הים” של ואלריו בורגזה, מי שהיה המפקד של ה”שירה” עד למשימה הלפני אחרונה שלה, מספר שהוא תמיד רצה לצלול לצוללת הזאת ואף פעם לא יצא לו, אז הנה הפעם זה קורה.
 כשתכננו את הצלילה הבאה באיזור הצפון חשבנו דווקא לחזור לאתרים שכבר ביקרנו בהם, אבל אודי שהוביל את הצלילה קבע שצוללים לאתר חדש. העומק הממוצע של ה”סד”ג 1″ התאים להסמכה של כל משתתפי הצלילה.
 שבע בבוקר, מעגן הדיג בקישון. אני מגיע ורואה שאודי וצחי מעמיסים ציוד על הטייפון. מייד אחריהם מגיעים בזה אחר זה פליקס, ארז, גתי, דן, דימה ודרור וגם יגאל הסקיפר. כולם מעמיסים במהירות את הציוד וחצי שעה אח”כ אנחנו מחוץ למעגן.
 כולם מרכיבים את הדאבלים, מבצעים אנליזה לתערובות, מרכיבים פנסים, גלגלות והכל בשקט ובסדר. לפני חצי שנה כולם היו מקשקשים ואז לפני ההגעה נכנסים ללחץ ומתחילים להרכיב את הציוד. נראה שמאז כולם הבינו מה צריך להיות סדר הדברים. הכל עובד כמו מכונה משומנת.
 אני נותן את הנ.צ ליגאל הסקיפר של הטייפון והסירה חותכת את הגלים לכיוון צפון. זה האתר הכי צפוני שצללנו אליו במסגרת צלילות ה- IDX  וזה לכשלעצמו נחמד, אבל לא ממש מאיר את מזלנו, כיוון שככל שאנחנו שטים מערבה, הרוח המזרחית מתגברת והים עולה. הפעם יצאנו מוקדם ובדרך כלל הים עולה בהמשך. הספקות מתחילים לחלחל. אודי משחק עם ה- GPS החדש שקיבל לפני שבועיים כמתנת יום הולדתו. ה- GPS מחובר ללפטופ ועוקב אחר נתיב השיט לעבר הנ.צ. תוכנה מדהימה ה”אוזיאקספלורר”. אני מכין את האנך וזורק אותו כאשר יגאל ואודי מכריזים יחדיו מטר לנקודה. האקוסאונדר מראה קפיצה קטנה, אבל את מי זה מעניין.

Pelenitzki2יגאל נערך לעגינה על האתר ואני מעביר תדריך כללי לצלילה, שכולל בעיקר עומק ומשימה לדימה ודרור, הזוג הראשון שיורד למים לקשור את חבל העוגן לאתר. צחי מנהל את הצלילה מלמעלה ורושם את פרופילי  הדקו’ המתוכננים של כל הקבוצות ואת שעת ההעמקה המדוייקת.

מסונוור מקרני השמש אני רואה את דימה ודרור מרימים מעלה את צינור האינפלייטור שלהם ונעלמים להם מתחת למים. כולם ממתינים על החרטום להופעת כוס הקלקר וכשהיא מופיעה פליקס וארז מתארגנים לצלילה וצוות הספינה מחבר את חבל העוגן. אנחנו עגונים לאתר והזוג השני במים. צחי רושם שעת העמקה ואנחנו עוקבים אחר הבועות של שני הזוגות שבמים. הים נשאר מעט גבוה וכשדימה ודרור מגיעים הם מספרים שהזרמים נחלשים מייד כשמעמיקים ושיש שם על הספינה הטרופה להקה של טונות ענקיות שדי הפחידה אותם. דימה מוסר לי פתיונות דמי מרשימים שהוא מצא על שברי הספינה, עדות לכך שהאתר מוכר לדייגים המקומיים.

תוך כדי התארגנות לירידה למים פליקס וארז מגיעים ומחליטים להישאר במים עד שאני אודי ודן נרד. כבר ב- 35 מטר ניתן לזהות את הצללית של הספינה על קרקעית הים ויותר בולט מזה, עמוד רשת של טרול, שעומד לו אנכי במים, כ- 10 מטרים גובהו, עדות למפגש לא נעים של מכמורתן שעבר בטעות על הנתיב בו מונחת לה ספינה טרופה. אני בוחן את עמוד הרשת ומבחין באין ספור דגיגונים, חשופיות וסרטנים. ממשיך להעמיק אל הירכתיים וחושב לבדוק האם יש מדחף מתחת, אבל מגלה שרשת ענקית מכסה את הקרקעית ואת איזור המדחף.

אודי מסמן לי. אני לוחץ על הטריגר והסקוטר לוקח אותי כמעט מייד אל החרטום המחודד של הספינה. לפי מהירות ההגעה מקצה לקצה, אני מעריך שמדובר על כלי שיט באורך של כ- 20 מטר. אני ממשיך להסתובב מספר פעמים עד שדן מאבד את הסבלנות. אני באתי להשתעשע והוא בא לצלם. אני לוקח ממנו את רפלקטור הצילום, מחבר אותו לראש הפנס שלי ומתחיל להאיר לו את אזור החרטום. תוך כדי כך אני מזהה עוד שני צוללים על האתר. “צוללים”??? האישונים שהצטמצמו מעוצמת התאורה חוזרים למצבם הרגיל ואני מבין שאלה שני לוקוסים ענקיים שמביטים בי. אני מתקרב אליהם והם שוקעים באיטיות לכיוון חדרון קטן שמתחת לחרטום. אני נכנס אחרי אחד מהם לחרטום, תוך שהוא מתחמק ממני בבהלה, עושה בפנים סיבוב מאוד מוגבל ויוצא. האתר מלא דגים ושרימפסים וחשופיות והכל צבעוני מאוד. אני מסמן לאודי שאני רוצה לקחת מדידה מדוייקת של האתר, מקבל אישור, שולף את המטר מחבר אותו לעמוד הבולט שבחרטום. לוחץ על הסקוטר ומייד מגיע לירכתיים. כמעט 16 מטר, 6 מטרים קצר יותר מהתיאור באתר של “מדוזה”. ההבדל לא משמעותי וכך גם הסטיה בנ.צ (הנ.צ של האתר הוא 32.57.239 על 34.57.060 למי שמעוניין לבקר שם). אתר מאוד נחמד, לא מלהיב כמו הגוררת והנתב עליהם נספר בכתבות הבאות, אבל עדיין אתר ששווה לבקר בו.

Pelenitzki4בדרך חזרה, רוח צפונית מחליפה את הרוח המזרחית והים משתטח לו. אה, כן. הבטחתי לכם משהו בנושא “קול השלום”. באתר הפיקסים של מדוזה יש נ.צ של ספינה טרופה שאני חושב שהיא ספינת “קול השלום”.  צריך לבדוק את זה מתישהו..

תגובות

תגובה

אודות המחבר

שלומי פלניצקי

התחיל לצלול בשנת 90 ומאז התקדם עד לרמת מדריך צלילה טכנית ומדריך מערכות סגורות.
צולל טכני ותיק שלקח חלק פעיל בפיתוח הצלילה הטכנית בארץ ובים התיכון ובפיתוח מערכי הדרכת צלילה טכנית בהתאחדות הישראלית לצלילה.